מס' צפיות - 718
דירוג ממוצע -
אמא קנגורו
מאת: מיכל 08/08/08 (20:07)

לצהלות בני המשפחה הניפה האם הטריה את התינוק אל-על כשליבה מלא גאווה ואושר, זו הייתה תחילתה של דרך מופלאה בין אשה צעירה לבין בתה שהגיחה לעולם זה עתה.

 

לא היה מצורף ספר הדרכה ביציאה מבית החולים אבל אמא ידעה, היא ידעה שכל מה שרכשה בימי חייה ישמש אותה בגידול העוללית הקטנה ועל אחת כמה וכמה הרגש החדש שלא ידעה על קיומו הגיח גם כן, רגש שהציף את ליבה וגופה כאחד, היא סמכה על עצמה, אמא ידעה שכל מה שתלוי בה יעבור בסדר וכך היה.

 

לילות בלי שינה, האזנה לנשימות של התינוקת, האוכל חם או קר, הילדה פלטה האם זה טבעי ונורמלי? מתי הילדה רעבה, האם הילדה לבושה היטב בהתאם למזג האוויר, מתי כואבת לה האוזן, מתי זה גזים, כמה פעמים ביום יש "יציאות", אמא חיה חיים כפולים את של עצמה ואת של בתה.

 

אמא ידעה מה מותר שיהיה בטווח היד של הילדה כשזו גדלה, האם השקע מכוסה? האם דברי הזכוכית נמצאים במקום בטוח, האם התריס מוגף, מהו קיר חיצוני שקר בו יותר ואיפה הפינה החמה, הכל היה באינסטינקט שלה, לה זה היה ברור.

היא ידעה שחייה השתנו והיא כבר לא "מנהלת", הכל סבב סביב התינוקת.

 

אמא ידעה שחיבוק ממנה הוא אנרגיה לקטנה, אמא ידעה שכשהילדה מרגישה את זרועותיה היא חשה בטוחה.

הילדה גדלה, הדאגות השתנו בהתאם, חשיפה למשחקים עם ילדים אחרים, כיצד להתמודד,מתי לוותר ואמא תמיד על-יד ואמא תמיד מקדימה ו אחורה הכיס הבלתי נראה שמשמש כעין מקום מבטחים.

 

השנים עברו והילדה הפכה לעלמה ולאמא יש מעין חברה חדשה,יש הווי והקשר הדוק ומלא אהבה, עברו יחד את ימי הנעורים שבו הילדה מתמרדת האם אהבתה של אמא פחתה?לא ולא!!! היא כאבה,כעסה אבל ליבה גדוש לבבואה שטיפחה וגידלה.

 

והכל התנהל כמו בחוק הבלתי כתוב והילדה נישאה ואמא ליוותה אותה בגאווה לחופה ודמעות זלגו מעיניה למראה הכלה היפיפיה ובלב נשאה תפילה שהבת תצליח ואמא תרווה נחת.

 

ויום בהיר אחד הכל התהפך, אמא לקתה בארוע מוחי והילדה -אשה הביטה באשה המבוגרת ששכבה במיטה חסרת אונים ודמעות זלגו מעיניה, אמא סובלת,אמא כואבת ואני פה, היא תדע שלעולם לא אעזוב ואנטוש אותה אבל הילדה לא ידעה ששיפור בעתיד לא יהיה, שככל שהזמן חולף אמא מתבגרת ומזדקנת ושום דבר לא יהיה דומה לעבר הכ"כ מלא צבע וצליל זו מנגינה מסוג אחר.

 

אמא באה הבייתה וצריך לעזור לה ללמוד ללכת בזהירות, אמא לא הולכת לשירותים לבד אז? האם לילדה כישורים לשים טיטול גדול ולא להרגיש תחושת קבס? האם מישהו הסביר פעם לילדה ששיניים תותבות יש לרחוץ אחרי אוכל? ולילדה זה ברור גודל החוב,חוב שהיא מבצעת באהבה אבל בתחושה של מועקה שכל מה שהיא תעשה היא לא יכולה לעצור את הזמן!!!!!

הכותבת היא רואה,לומדת ורצה לספר לחברה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 12 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
פשוט מדהים
מרים ותמי 09.08.08 (20:16)
2.
אמא
ירדן 09.08.08 (21:41)
3.
מדהים
אורלי 09.08.08 (22:00)
4.
ילוד אישה
ענן בשלכת 10.08.08 (08:06)
5.
ספינת הדגל שלך...
יונק דבש 10.08.08 (12:34)
6.
הלואי
זליג 10.08.08 (16:39)
7.
אל תשליכנו לעת זיקנה
אבי 10.08.08 (20:38)
8.
מציאות
מייקי 10.08.08 (23:28)
9.
עצוב
זאת אני 11.08.08 (10:10)
10.
נצרי בליבך...
הגיגית 11.08.08 (17:27)
11.
אמא
תמיר 13.08.08 (01:25)
12.
בת מדהימה
דליה 05.11.12 (08:12)