בשנת 1991 כתבה נעמי וולף את ספרה "מיתוס היופי" בו היא חושפת שהיופי הינו למעשה מכשיר שליטה רב עוצמה שמפעילה התרבות המערבית הקפיטליסטית על נשים על מנת לדכא אותן, לגרום להן להרגיש שזהותן תלויה במראה שלהן ולשמר בכך את הדומיננטיות הגברית בשלמותה.

 
מיתוס היופי, מציינת וולף, מקנה ערך היררכי לנשים לפי אמת מידה פיזית הנאכפת בידי בעלי עניין (מעצבי אופנה, מפרסמים, חברות מסחריות, יצרניות קוסמטיקה וכו') ומוביל אותן להתחרות לא טבעית זו בזו על משאבים שנוכסו והוגדרו בידי גברים.
 
דוגמא מזעזעת למיתוס היופי ניתן למצוא בפרסומת "הזמיני חברה מכוערת" של בקרדי בריזר מבית היוצר של מקאן-אריקסון.

 
פרסומת זו מעודדת התייחסות לנשים כאל חפצים, (חפצון), שניתן לעשות בהן שימוש. היא גם מייצרת תפיסה היררכית של נשיות וגבריות. 

 
בראש הפרמידה המעמדית הסמויה שבונה הפרסומת נמצא הגבר, אחריו ה"יפה" שמנסה למצוא חן ולהתפס כקולית ובתחתית הרשימה הבחורה המוגדרת כ"מכוערת".

התפקיד המיועד לבחורה "מכוערת" לפי הפרסומת הוא לשמש כאביזר אופנה (אקססורי) לבחורה "יפה" כפי שמסביר הכיתוב: "רוצה להיראות מדהים הקיץ? הזמיני עכשיו את האקססורי שיהפוך אותך לבחורה הכי שווה בסביבה: חברה מכוערת".

בפרסומת שלל טקסטים מביכים ואטומים כגון הטקסט הבא: "רוצה להשתחרר באמת במסיבת הבריכה הקרובה? נופית היא האקססורי בשבילך! מצוידת בתווי פנים סוסיים, בצליעה מורגשת ובבלוטות זיעה פעילות במיוחד - שיהפכו אותך בשניה למסמר הלוהט בכל מסיבה קיצית."
 
מי שנענה בהתלהבות לפרסומת הם בני הנוער, שהפרסומת מכוונת אליהם, הם גם אלו שיהיו ראשונים להפנים את המסר.
 
כמחאה, פמיניסטיות, פעילים חברתיים, ארגוני נשים וארגונים חברתיים מתכוונים להציף את משרדי חברת מקאן-אריקסון בטלפונים ובפקסים  היום ומחר ה-  11 וה- 12 לאוגוסט בין השעות 10:00-16:00.
 
את המחאה ניתן להעביר לפקס מקאן-אריקסון שמספרו - 037686800
או ניתן לצלצל לטלפון - 037686868. 

לבלוג של שלומית ליר