נניח שבבוקר יפה אחד נקבל שדר בין כוכבי "שלום אנחנו חברים..." מובן מאליו שהרעיון שאנו לא לבד תמיד מרתק כיוון שכולנו צמאים לראות, להבין, לחקור ואולם לעיתים קרובות לאורך ההיסטוריה האנושית השאיפה לחקור עולמות חדשים הביאה לחורבן על אותם עולמות.

קחו לדוגמה את הספרדים בהסתערותם הרצחנית על דרום אמריקה עם גילוייה, הלבנים שהשתלטו בחזירות על אפריקה ועשקו אותה ואת אנשיה ועם השתלטות האדם הלבן על אפריקה הוא גם ניסה להכניס כמובן את דתו (אמנם לא בהתחלה) והכנסייה הנוצרית בניסיונה לחדור לאפריקה יצרה מין שעטנז מקומי של תרבות שחורה ונצרות שהתווספה למגוון האפריקני.

האם אין סכנה שנעשה את אותו דבר לתרבות זרה לחלוטין (אפילו גנטית) משלנו?

נניח שאותם חברים מהכוכבים דומים לנו ביולוגית אצבע יותר או פחות ויש להם תרבות שמזכירה תרבות אנושית ורק בדבר אחד הם שונים מאיתנו: הם לא שמעו על אלוהים ולא מחזיקים בשום סוג של אמונה מגית מיסטית כלשהיא (נניח דומה לעולם הבית של ספוק ממסע בין כוכבים).

לו ניפגשו אותם חייזרים עם חילונים גמורים הרי שהיתה ניצבת בפניהם השאלה: האם להכיר לחברים מהכוכבים את אלוהים. לכאורה התשובה פשוטה, בוודאי שנספר ומדוע שנסתיר מידע שכזה?

עבורנו הרעיון של אלוהים והתאולוגיה בכלל היא ערך מולד כמעט. אנו נולדים למציאות שבה מגיל צעיר מוטמע בראשנו הרעיון שיש או שיכול להיות שיש אלוהים. ואולם הדת הינה דוקטורינה שלא מאפשרת לשלול את קיום האלוהים.

האל המונוטאיסטי ניצב מעל הבריאה הכתובים וכל הגיון כיוון שכך לא ניתן להוכיח שהוא אינו קיים. מצב בעייתי זה של חוסר יכולת לסתור טענה וחוסר יכולת זהה כמעט להוכיחה מבטיח שהרעיון יקנן כנראה לנצח בתרבותנו.

בדת יש אמנם דברים נשגבים ונעלים ומערכות חוקים שאפשרו קיום חברה מסודרת ועוד שפע רב של טובין ואולם יש הרבה יותר הרס, נבערות, רצח והשמדה שיצרה הדת בכל ההיסטוריה ומטבע הגדרתה של הדת כבילתי ניתנת לסתירה הרי שהיא רעיון שברגע שזרענו לא נוכל לקחת חזרה..

דמיינו לעצמכם שלאחר שנה של חוסר תקשורת אנחנו שומעים מהחברים מהכוכבים שהוקמו שם שתי דתות ואחת השמידה את השניה... אופס זו לא אשמתנו?! אולי עכשיו הם בדרך לסגור חשבון עם הדתות שלנו במסע צלב חייזרי

ישנן כמובן פנים רבות נוספות לשאלה הזאת כמו מי אנחנו שמנע מהם מידע כלשהו, מי אמר שהם לא יחשבו שהם אלוהים, אולי הם יחשבו שאנחנו אלוהים ואולי בכלל זה לא יעניין אותם (בכל זאת חיזרים)

ואולם אנו מחויבים לגלות את העולם שסביבנו בזהירות ובעדינות כי אם נתנהג כפיל בחנות חרסינה כפי שעשו הספרדים לאצטקים הרי שנגרום לנזק וקרוב לוודאי שלא רק אצל אחרים אלא גם אצלנו.

אינני מתימר לדעת את התשובה לשאלה האם מותר לי לספר על קיומו של האלוהים ואינני חושב שנוכל לקבוע כלל מעין זה שיחול על האנושות כולה אבל אולי אם נעלה את השאלות מספיק פעמים נמצא תשובה מי יודע

הערה לסיום

ברור ומובן מאילו שאילו פגשו אדם דתי הרי שהשאלה כלל לא היתה עולה וקרוב לוודאי שאצל רבים מהלא דתיים וחילונים למיניהם לא תעלה השאלה מסיבות רבות כגון החופש המדעי או הצורך להחליף מידע נדרש או חוסר היכולת להסתיר מידע וכו'