הייתי שם שנלקחת הייתי שם בבסיס ליד הייתי שמעתי הצתמררתי דמעתי וכאבתי אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול אני זוכרת את 25ביוני 2006 אני זוכרת את יום ראשון שאתה ניחטפת אני זוכרת אחרי אותו בוקר מצמרר נשלחתי עם המפקד שלי לאותה הנקודה שבה נישבתה ראיתי את האפוד שלך מוגעל בדם ואת דמעות חבריך לגדוד וחשבתי שהלכת לעולמך ושרק גופתך נלקחה אבל קיוותי שאתה חיי הייתי בהלויה של החבר שלך וחשבתי עלייך והתפללתי שלא נזכה לעוד יום שחור בבית עלמין קיוותי שאתה חי אני לא מכירה אותך לא ראיתי אותך אבל עדיין הרגשתי בצערך ובצער משפחתיך קוותי התפללתי שיהיה סיכוי קטן לכך שאתה חי למרות כל הדם שאבדת. ואז הספק נימוג וואתה חי ואיך שמחתי שאתה שאתה חי כמו כל העם ואז התקוות שלי היו לראותך משתחרר וחוזר הביתה חוזר למשפחה ולחברים חוזר לחיים שלך אבל כבר עבר יותר משנתיים ואתה ועדין שם ולא פה אתה חי אבל איפה כמה עצוב אחי כמה מבייש כמה מאכזב כמה כואב אבל עדין התקווה טמונה וכולי תקווה אחי שתחזור הביתה.