שנה חלפה מאז נעלם מעל פני האדמה הסמל של אוהדי הפועל תל אביב - אולם אוסשקין. האולם שכל  משחק בו היה מלא ביצרים, את המתח אפשר היה לחתוך בסכין והאווירה בו תמיד היתה חמה גם אם  בחוץ ירד גשם זלעפות והאויר היה בטמפרטורה של 12 מעלות. אוהדי הפועל תל אביב השפויים  ניהלו מאבק ארוך מלא אמונה  אליו התגייסו אפילו מספר ידוענים מהתקשורת הם האמינו שיצליחו לעצור את הבולדוזרים לאו דווקא  את אלה אשר פועלים בשטח, אלא את הבולדוזרים אשר קיבלו את ההחלטה להרוס את אוסשקין.

כמי שליווה אותם לאורך כל התקופה כאב לי לראות אותם ששי עלי קרב, כאשר בתוך תוכי אני יודע כי הסיכויים שמאבקם יצלח הם אפסיים וזאת לא בגלל שהם ניהלו אותו לא כמו שצריך, אלא בגלל הבולדוזרים שהיו נחושים בדעתם להרוס את האולם כאן ועכשיו ויהי מה. לשמוע את האוהדים השבורים ?- חס וחלילה לנהל איתם דיאלוג  אשר יהיו תוצאותיו אשר יהיו לא  יעלה  על  הדעת, לבנות אולם חדש  ואח"כ  להרוס  את הקיים - זה יצירתי מדי. במקום זה  נצייר  את  האוהדים כאלימים, נמנע מהם פרק באזרחות במדינת ישראל השתתפות בישיבות מועצת עיר או במילים אחרות נתעלם מהם כי מה הם מבינים ועד  הבחירות יש עוד הרבה זמן והנושא יישכח ובכלל  הם לא  קהל הבוחרים של  הבולדוזרים אז למה שנספור אותם.

ההתנהגות וההתנהלות הזאת חורים במיוחד כשהם באים ממי שמתיימר יום יום שעה שעה לחנך את כל הסובבים אותו, לאחר שסיים לחנך בין כותלי הגמנסיה  ובחדרי חיל האוויר. חלק מאזרחות זה  היכולת להקשיב  ולנהל מו"מ  גם אם מי שאינך מסכים איתו. היכולת  למצוא  פשרות  ולהגיע להסכמים כשכל צד מוותר. אך את האזרחות  לא כולם מכירים. או שמא הם מכירים אך לא נוח להם לקיימה.

היום שנה אחרי יכולים אוהדי אוסשקין בצדק רב לבוא ולומר כי הונו  אותם , היום אם יחזור מקרה דומה של אולם אוסשיקין  בסוגייה של מבנה אחר בעל סנטימנטליות הבטחות כאלו ואחרות לאולם חלופי אשר יופרחו לאוויר יתנדפו במהרה כמו שתעלינה והציבור לא יקנה אותן.

פרשת הריסת אוסשקין שנה אחרי מחדדת את המסר המרכזי שלא היה בה -הידברות- כאשר אנחנו רוצים לפתור באמת ובתמים עם הציבור מחלוקות . זה לא חוכמה לעמוד על בימת כיכר רבין בכל יום זיכרון ליצחק רבין ולהגיד לא לאלימות, אך לא לקיים הידברות .

אני שאינני אוהד הפועל תל אביב מאמין בהידברות בין אנשים  גם עם דעותיהם מנוגדות ועל כן נפגשתי עם אוהדי הקבוצה שמעתי את  כאבם  תוך ספיגת ביקורת שאני נוטש את האידיאולוגיה הירוקה. בפני  האוהדים  העליתי  מספר הצעות חלופיות להקמת אולם חלופי לאוסשקין בדרום העיר בשטחים אשר שייכים לעיריית תל אביב - יפו שאם רצון  אמיתי  של ראש העירייה היו  יכולות להתממש, אך איש החינוך והדמוקרטיה  -  חולדאי - לא מצא לנכון להידבר עם אוהדי הפועל תל אביב , על אחת כמה וכמה לא להעלות בפניהם פתרונות חלופים  כחלק  מהרגעת הרוחות. חולדאי נשאב לטרנד  של  הפוליטיקאים השותקים אלה  שהפכו לאילמים. הוא לא מדבר עם אוהדי הפועל , הוא לא מדבר עם אנשי בריכת גורדון ואחרים. הידברות היא כלי לדו שיח עם מי שחיים בעיר, משלמים מיסים ורוצים שיהיה להם כיף כאן.

חיים בכיף בתל אביב אפשריים  אם נשלב את הירוק והספורט ביחד. פעילות ספורטיבית גורמת לשיפור הבריאות של כל אחד ואחת מאיתנו וגם הפחתת זיהום  האוויר - נושא עליו נלחמים הירוקים - משפרת את הבריאות של כל אחד ואחת מאיתנו. שילוב של השניים יעמוד על  סדר יומם  של הירוקים גם אחרי הבחירות הבאות.

פאר ויסנר

יו"ר מפלגת הירוקים וסגן ראש העיר ת"א- יפו