בשעת בוקר מוקדמת כשאני עובר את הרחוב החוצה את כפר סבא מדרום לצפון אני מופתע לגלות כביש מוצף ושלוליות גדולות של מים כתוצאה מהשקיה לא חכמה של נתיבי ההפרדה. בעיתונות יש מודעות ענק על ערים שמשקות ביום במקום בלילה, אך מקומן של הערים שמשקות את הכביש במקום את הצמחיה נפקד.

לשתול דשא בנתיב הפרדה זה אחד הדברים הבלתי חכמים בעליל ולו רק בגלל נושא המים. נתיב הפרדה הוא צר ובדרך כלל בעל שיפועים ולא ניתן להשקותו בהמטרה ללא בזבוז מים ניכר, שיכול להגיע לכדי חמישים אחוזים ויותר ואף עלול לגרום לתאונות דרכים חמורות ולהחלקת כלי רכב ובעיקר אופנועים ודו גלגליים אחרים.

לפני כשנה פנה פקד דודו כהן, ראש משרד התנועה בתחנת כפר סבא בדחיפות לראשי הרשויות ברעננה, כפר סבא והוד השרון, בדרישה מיידית לטיפול בהפסקת השקיית הכבישים "לאור מספר מקרים בהם אירעו תאונות דרכים שנגרמו כתוצאה ממים שזלגו לכביש לאחר השקייה מוגזמת של שטחי ההפרדה המצויים במספר מוקדים ברחבי הערים ותאונת דרכים ברחוב בן יהודה בכפר סבא בה התהפך רכב לאחר שאיבד שליטה בשל הימצאות מים על הכביש". אולם עברה שנה ועולם כמנהגו נוהג.

מדינה שחוסכת במים צריכה להימנע משתילת דשאים בנתיבי הפרדה וצריכה לעבור לצמחים חסכנים במים. בכפר סבא ובערים אחרות לא שמעו כנראה על הנושא , ולראיה הפיכת רוב נתיבי ההפרדה בכפר סבא למדושאים וזאת מיד לאחר הבחירות הקודמות לעירייה ועוד כשראש העיר מנסה למתג את עירו כעיר ירוקה .

טבען של הוראות אדמיניסטרטיביות ומערכת יחסי ציבור פופוליסטית כמו נגד הערים המשקות ביום מפספסות בדרך כלל את העיקר ואינן מובילות לחסכון אמיתי במים. השקיית יתר בלילה גורמת להמלחת הקרקע, לריקבון הצמחיה, להוצאות כיסוח מיותרות, ולמזיקים רבים וחסרונה עולה לעיתים על יתרונותיה.

בשלהי לימודי בכתה העליונה בבית הספר הקיבוצי פרצה מלחמת ששת הימים . כשהמבוגרים גויסו לצבא הפכו תלמידי התיכון לרכזי ענפים ואני הפכתי בן לילה לרכז ההשקיה במטעים . בטרם עשיתי הסבה להיטק הספקתי גם לנהל שיווק של חברת השקיה ולהפוך את תערוכת אגריטך לתערוכה בין לאומית .גם בשנים האחרונות אני משתתף בתערוכות ובכנסים בינלאומיים בנושאי מים. ואכן מאז ימי התיכון הנושא של מים והשקיה קרוב ללבי.

כשביטלו בעירי את הקצבות המים לגינות פרטיות והודיעו על ייקור המים החלטתי לבדוק היכן ניתן לחסוך בהוצאות מבלי לפגוע בדשא הירוק. בדקתי ומצאתי כי יש חפיפה רבה בין הממטרות והחלטתי לכוון את ממטרות הגזרה באופן מדוייק יותר ולנסות לבטל השקיה אחת. עברתי להשקות פעמיים בשבוע בלבד לעומת שלוש פעמים בשבוע ומבלי להגדיל את כמויות המים. הצלחתי לחסוך שליש מכמויות המיים, הדשא נראה ירוק יותר וחסכתי בהוצאות הכיסוח. חבל שהחסכון לא התחיל כבר בראשית עונת ההשקיה.

הפאניקה סביב נושא הבזבוז בהשקיית הגינות אינה מוצדקת, מוגזמת ועלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לאיכות החיים ולנוף הירוק שכה חשוב לכולנו, כך אמר מנכ"ל הארגון לגננות ולנוף, חזי מולא, בכנס בנושא חיסכון במים.

לדברי מולא, המסע שמתנהל הוא ניסיון להציג כי הגינון הוא בזבזן המים הגדול, אינו מוצדק, ובא במקום לפעול בכיוונים של הסברה אמיתית ועניינית באלו צעדים כל אזרח צריך לנקוט כדי להשתתף במאמץ הלאומי של חיסכון במים. עיקר פוטנציאל החיסכון במים במגזר הפרטי הוא דווקא בתוך הבית. מתוך כלל צריכת המים הביתית הממוצעת מהווים: הפעלת מכלי הדחת בשירותים 35%, רחצה 35%, שתייה בישול והדחת כלים 20%, כביסה וניקיון 5%, וזאת ללא הברזים המטפטפים, אבל הרבה יותר נוח להיטפל לגינון שמהווה 5% בלבד מכלל צריכה זו.

בדרום אפריקה למשל בונים מטבחים עם שני כיורים למרות שנושא הכשרות רחוק מלבם. זה נעשה לצרכי חסכון במים. בכיור אחד מסבנים ובשני שוטפים. אני מכיר אזרח ששם דלי מתחת לדוש בתחילת הרחצה על מנת לאסוף את המים המתבזבזים בצפיה למים חמים. אני בטוח שעם קצת מאמץ ניתן למצא פתרון טכנולוגי לנושא.

ראש עיריית לונדון לשעבר קן ליוינגסטון יצא בתכנית לחסוך במספר הדחות המים בשירותים, האחראיים לשליש מכמות המים הנצרכת ורשות המים של עיריית לונדון נרתמה לקמפיין ציבורי בנושא. גם רשויות מים בגרמניה הצטרפו למלחמה בהדחות מים רבות מדי.

במחלקת הגנים של עיריית קרית אונו התחילו לחנך את ילדי הגנים לחסכון ולאיכות הסביבה. הפרויקט נקרא "גן ירוק" והוא מתבצע בשיתןף עם תכנית מצפ"ן של הקריה האקדמית אונו.

על מחדלי משק המיים כבר כתבו הרבה, אבל ניהול משק המיים צריך להעשות בחוכמה ולא רק על ידי הממשלה והרשויות . מים מים בחכמה וגינון ירוק הוא תמיד ירוק.

שנה טובה וחג שמח וירוק.

לבלוג של רפי גליק