בכל אחד מאיתנו, כבני אנוש, שוכן פשיסט קטן (לצד דמוקרט קטן אף הוא) המתפרץ או מאיים להתפרץ לעיתים מזומנות והראיה, הפשיזם חי, פורח ובועט בכל שדרות הציבור מזמנים עברו ובפרט בימינו אלו.  המונחים מזהי הפשיזם השתנו המהות נישארה בעינה.

 

חופש הפרט המוחלט מוביל בוודאות למצב אנרכי-כאוטי (ראה ערך טבע האדם).  לעומתו, שילטון טוטליטרי (פשיסטי) ללא מצרים על ציבור הפרטים, מדכאם.  הדמוקרטיה היא האמורה להוות השקול בין שתי גישות פסולות אלו ולאזן בינהן.  דא-עקא, הדמוקרטיה מטיבעה מעצימה ושומרת ובדין את זכויות הפרט והמיעוטים אך במקומותינו הינה רפת כוח ורופסת מעשה ומכאן שמהווה טרף קל לפרטים אופורטוניסטים תאבי שילטון וחסרי עכבות המוצאים בה מלקוח ראוי לחגיגה על גבו של הציבור.

 

מדי פעם עומדים אנו בפני דמוקרטיות אשר איבדו את הבלמים המאזנים ומתדרדרות לכן במדרון החלקלק לכיוון זה או אחר.  ישראל מצידה מתדרדרת במדרון המסוכן הנוטה לזכויות פרט עודפות אשר מהווה את האנטיתזה לזכויות הציבור והלאום.  באורח פרדוכסלי שילטון קבוצות פרטים-מאוגדים על הציבור אשר הועצם עקב השאיפה להקנית זכויות פרט הולמות הוא שגרם להעלאת (שמא האלהת?) פרטים מסויימים אשר השתמשו באותן זכויות ממש, אשר הוענקו להם על ידי הדמוקרטיה, על מנת להשתלט על אותה דמוקרטיה.  וכך אנו באים אל הפרדוקס אשר בו המיעוט שולט על הרוב, במבחן התוצאה, באורח פשיסטי במובנו המרחיב ולכן פסול, בשם דמוקרטיה שהפכה מנוונת ואימפוטנטית, בעודו ניתמך על ידי המוסדות "הדמוקרטים" אשר מופקדים על שמירת האיזון ההולם אך מועלים בתפקידם הממלכתי והמוסרי.

 

הדוגמאות הן רבות: שילטון 19 משפחות האוליגרכים הכלכליים על כלכלת ישראל, שלטון מערכת המשפט על הציבור באמצעות חנק הרשות המחוקקת, שלטון בעלי אג'נדה משוטחת אידאולוגיה פוליטית על מערכות המידע והמדיה,  שילטון האחידות ותקינות פוליטית רעיונית חד צדדית על המוסדות האקדמים בישראל, שילטון פרקליטות המדינה מוטת אותה אג'נדה אחידה על ניבחרי הכנסת (באמצעות תפירת תיקים סיטונית ואיום השימוש בם) ועוד כיוצא באלה מרעין בישין.  התוצאה ברורה, ישראל משוסעת לקנטונים חברתים, כלכליים ושילטוניים אינטרסנטים החונקים את חופש האזרח, בשם "חופש הפרט", לאט אך בביטחה.

 

הדעת נותנת כי ישראל המוקפת בכחצי מיליארד אויבים הששים להשמידה, תטה את הכף מעט ובאופן מדוד לכיוון העצמת זכויות המדינה בהשוואה לזכויות הפרט בה מתוך הכרה כי הפרטים המרכיבים את הלאום אינם מסוגלים לעמוד בפרץ אלא אם יוותרו על חלקים מזכויותיהם ויחדיו יתלכדו ללאום מתגונן כדי להדוף אויביהם.  דוגמא בולטת לנאמר כאן היא חוק "המעשה הפטריוטי" האמריקאי שנחקק בעקבות ארועי חורבן מגדלי התאומים בניו יורק והמהווה תגובה מובנת והולמת (אם גם לא חסרת כשלים) לארועים אלו.  החוק צימצם שם את זכויות הפרט המקודשות עד אז בהוויה האמריקנית, למען קיום העם והלאום.  גם אנגליה צעדה חקיקתית בעקבות ארצות הברית בענין זה.

 

במציאות קרה בישראל ההפך מכך, המדינה הולכת ומפריטה עצמה לדעת , תרתי משמע.  מצב פרדוקסלי זה גורם לכירסום כח העמידה הלאומי ומותיר הלאום, על פרטיו עמוסי זכויות היתר, חשוף יותר ויותר לסכנת השמד.  די אם נזכיר הפרטת נכסים, קרקעות, מחצבים ושרותים אסטרטגים לטובת פרטים אשר טובת המדינה אינה בהכרח בראש מעיניהם.  בכך היסגירה ישראל את עתידה וקיומה בידי אנשים אשר מעולם לא ניבחרו על ידי הציבור לכך ואינם עומדים תדירות למשפטו.  והפרדוקס, ככל שישראל צונחת לכיוון זכויות הפרט באופן בילתי נישלט, מאפשרת התדרדרות זו לשילטון פשיסטי של קבוצות ענין בעלות אג'נדה שמאלנית קיצונית, לצמצם כוחו של הריבון, הוא הכנסת, ובכך להדק אחיזת החנק שלהן על הרוב בנוסך "הפרד ומשול".  ברי הוא כי קל יותר לקבוצות גילדה קטנות ומלוכדות לשלוט במקובץ על ציבור הפרטים כאשר אלו אינם מאוגדים ומלוכדים בינם לבין עצמם.

 

ניתן לקבוע בדיוק יחסי רב כי ישראל נתונה במראית עין של משטר דמוקרטי אך הלכה למעשה נימצאת מזה כשני עשורים בעיצומו של שלטון מעין פשיסטי של המיעוט על הרוב אשר סיבותיו ניתנות לאיתור עוד מתקופת הקמת המדינה. הקומוניזם הסובייטי אשר "הצטיין" בהתנהלות פשיסטית למהדרין הוא שניסה ראשון לכסות ערוותו הפשיסטית בכך שתייג משטרים ותנועות, כגון התנועה הסוציאל-דמוקרטית, כפשיסטיות ובכך הירחיב את ה"מושג המוסוליני" המקורי של הפשיזם לזה המורחב המוכר לנו כיום שאמנם דומה בקווים כלליים למקור האיטלקי אך שונה ממנו במובנים רבים.

 

וכאן הוא הפרדוקס הבא של הפשיזם. המונח שהיה כה מזוהה עם תנועות הימין האירופיות של טרום מלחמת העולם השניה והפך מזוהה עם התנועה הנציונל-סוציאליסטית (נאצים לשם קיצור) , הפך למאפיין התנועה הקומוניסטית אשר לא היתה במקורה מזוהה עמו אך הפכה לנושא דגל הפשיזם צד בצד למשטר הנאצי עקב התנהלותה הלכה ולמעשה.  הניואנסים המעטים ( גזענות נאצית לעומת לאומנות איטלקית) בין שתי התנועות הפשיסטיות הללו, הרצחניות ביותר בהיסטוריה האנושית, אינם יכולים לכסות על המהות האחידה.  ניזקו הכולל, הנומינלי של הקומוניזם זהה לניזקו של הנאציזם מפאת שזה האחרון הודבר לאחר כ-12 שנים (1933-1945 ) מפאת היותו אגרסיבי ומאיים יותר בעוד שהקומוניזם ניזקו על העולם נימשך עד התפרקות ברית המועצות הסופית למשך כ- 75 שנים ( 1917 - 1991 ). הקומוניזם הישכיל להסתיר אופיו האמיתי הפשיסטי בהרימו את "מסך הברזל" ובנצלו את כסות דרך-הלניניזם (אשר התנהלותו היתה בעיקרה סוציאליסטית אם גם כוחנית) ולקשוט עצמו באידאולוגיה כעין-רכה, אשר תיעתעה במוחות רופסים רבים משך זמן רב יותר.

 

וכי מהו שהגה מוסוליני?

 

ההרמוניה החברתית והנאמנות המוחלטת ללאום המתבטאת בקיום מפלגה אחת בלבד ובתפיסה לאומית פוליטית מכלילה תוך דבקות בעקרון אי השוויון בין בני האדם, אשר בראשה ומכאן בראש המדינה עומד שליט יחיד עם סמכויות אבסולוטיות וטוטליטריות, היא מאבות היסוד של הפשיזם האיטלקי.  הנאצים הוסיפו נופך נוסף משלהם הגורס כי תורת הגזע היא העומדת בראש הסולם והיא הבסיס למדינת הלאום.

 

הפיתוח הישראלי לתזות הפשיזם לעיל, הפושה בחלקים משמעותיים אם גם מעטים ביחס, מסתכם בכך כי נאמנותם של הנאו-פשיסטים במקומותינו אינה נתונה למדינת הלאום או הגזע כפי שרווחו באיטליה וגרמניה אלא אלו הוחלפו בנאמנות טוטאלית לאידאולוגיה שיבטית-גילדתית ולחבריה, המתירה בשמה לנקוט בכל מעשה נבלה. 

 

כבדוגמא האירופית, גם במקרה הישראלי הניואנסים קיימים אך המהות זהה, הקול קול מוסוליני, הידים ידי השמאל הקיצוני.  במקרה דנן, לולא גוש הימין המהווה משקל נגד לדרכו של השמאל הקיצוני להוויה טוטאלית על ישראל הרי שקרוב לוודאי כי ישראל היתה הופכת בזמן קצר יחסית למדינה כלל פשיסטית למהדרין, במדה ובכלל היתה שורדת את המבולקה הצפויה.  ארועי גרוש גוש-קטיף וצפון השומרון ממחישים עד כמה היינו קרובים למצב מעין זה, הטנק על חברבורותיו שהוסבו לשמאל קיצוני כבר עלה אז (מטפורית) על הכנסת.

 

השמאל הקיצוני רואה ריב שטחים ביננו לבין הפלסתינים כסיבת הסיכסוך בעודו טומן ראשו בחול ומתכחש למגוון הסיבות האמיתיות לסיכסוך אשר הינן בעלות רקע דתי בעליל בין האיסלמיסטים ליהודים במזרח התיכון, "סכסוך השטחים" הינו התרוץ המתוחכם הפלשתיני לא הסיבה.  תמונת הסיכסוך באזורנו הינה לגבי דידם תמונת עולם שטוחה ופשטנית בה ישנם טובים ורעים כאשר הוא, השמאל לגישתו, נימצא בצד "הטובים" בחוברו גם למחזיקי ה"נרטיב הפלסתיני", הרחוק מהעובדות כהוויתן מרחק עצום ורב.  שוב לפנינו נימצא הדמיון לגישה הקומוניסטית השיטחית, הכוחנית והאנטי אינטלקטואלית. 

 

הטרור של קיצוני הפשיסטים השמאלנים מסוכן מונים רבים מהטרור של מספר אנשי ימין משום שהינו ממוסד ומיוצב במרכז ההשפעה של השלטון הישראלי ומכוון כנגד יהודים בבחינת "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו", בעוד שהטרור של מספר זעום ביחס של קיצונים מהימין מכוון כנגד הפלשתינים ומהווה למעשה את שהם מכנים "תג מחיר" ובא בתגובה על התנכלויות, הרס וחורבן על ידי פלשתינים לבתיהם ושדותיהם.  התרת התסבוכת באשר למה קדם למה "הביצה או התרנגולת" אינה ניתנת לכן לפיתרון רציונלי נאות בטווח הקרוב.

 

לא בכדי חוזים אנו בהתגיסותם של אנשי אקדמיה להוציא את דיבת ישראל רעה במדינות הים מתוך שאיפה למלא ולכפות מאוויהם האידאולוגיים גם במחיר נזק לישראל.  גם התגיסות אנשי צבא שמאלנים קיצונים לטובת אובמה מעידה על אותה מגמה.  תקוותם כי אובמה יאנוס, בטוב אם ברע, את ישראל לפנות פוליטית לכיוון הרצוי להם מרחפת מעל מעשיהם.  טובתה של ישראל כמו גם רצונו של האחר אינה בראש סולם עדיפויותיהם ובלבד שגחמותיהם האידאולוגיות תתמלאנה.  באם לא יסתייע ואובמה לא יסייע?  אין בעיות, האמריקאים ייוותרו למצער עם "החשוד באיסלמיזם" הזה, בעוד ידיהם יוותרו נקיות. 

 

העובדה כי פעילויות אלו אמנם חוקיות בהקשרי חופש הפרט והביטוי אך סרוחות ואנטי-דמוקרטיות בעליל אינה טורדת את מנוחתם של שמולנינו הקיצונים החביבים, הם הרי אנטי-דמוקרטים מטבעם עקב נטיתם הפשיסטית ומכאן מאי נפקא מינא, תישאלו את מוסוליני הוא הרי המציא את "הפטנט" האנטי-דמוקרטי הזה. 

 

גם העובדה כי מעשיהם יתקבלו, במוקדם אם במאוחר, כהתערבות גסה בעניניה הפנימיים של ידידה חיונית אינה מדירה שינה מעיניהם, הרי ממילא מבצעים הם מעשי אינוסם של תושבי מדינת ישראל בעבור גחמותיהם מזה שנים, ובכך מה יום מיומים? ניכר כי בעיני אנשים אלו כבעיני משובטיהם "המטרה מקדשת כל האמצעים".

  

חמור מכך, מתגנב חשש אמיתי ללב כי הסיבה לחוסר יכולתו של צה" ל להתגבר על הטרור הפלסתיני-חמאסי אפשר ונעוץ בדעותיהם הפוליטיות של קצינים בכירים אלו ודומיהם. אכן מטריד, מאד מטריד.

 

החיים והמוות ביד הלשון.  מילים הורגות, מילים גם רוצחות.  האחד ידו אוחזת בשלח והאחר בקולמוסו, בשני המיקרים התוצאה זהה בדיוק נימרץ.  באם לא נכיר ונפנים זאת ונתיר שיחרור חרצובות לשון-הרע ללא תגובה ואיזון הולם הרי שבמו ידינו כורתים אנו את הענף הדמוקרטי בצילו אנו מסתופפים ובכך מנתבים עצמנו כולנו לריסוק בתהום הפשיסטית. 

 

הדוגמאות אינן חסרות:

 

שלמה גזית (שמאלני קיצוני): " הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאצים", זה המשל והנימשל: הרוג ביהודים השונים בדעותיהם ממני כפי שהרגו בנאצים.

עמי אילון (שמאלני קיצוני): "בחיי כל אומה יש יותר מאלטלנה אחת", זה המשל והנימשל: הרוג ביהודים השונים בדעותיהם ממני כפי שהרגנו באנשי 'אלטלנה'.

שטרנהל (שמאלני, אולטרה-קיצוני): "אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינים מעט תבונה הם היו מרכזים מאבקם נגד ההתנחלויות...כן היו נמנעים מהנחת מטענים מצידו המערבי של הקו הירוק". אין לנו לעסוק בענין "הפגיעה" בפשיסט השמאלני קיצוני שטרנהל משום שאין כל וודאות מי אחראי "לפיצוץ" ובאם ניפגע הפשיסט הלזה כלל (מישהו ראה או שמע על אופי הפגיעה "והאישפוז" שהיה או לא היה?). עוד מפי שטרנהל: "אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים". ניראה כי הפשיסט הלז אכן התמחה בפשיזם, מעשי פיו יעידו.

 

שטרנהל (שוב): " רק מי שיהיה מוכן לעלות עם טנקים על עופרה, יוכל לבלום את הסחף הפאשיסטי המאיים להטביע את את הדמוקרטיה הישראלית".  זה המשל והנימשל: הרוג ביהודים השונים בדעותיהם ממני. האם אתה מתכוון לאירוע המוזר של שטרנהל, שכל השמאל יודע ישר מי עשה את זה, למרות שאין למשטרה קצה חוט (או אולי יש...) או למפגיני השמאל והאנרכיסיטים התוקפים כל שבוע חיילים ושוטרים וקוראים בגלוי לרצח שר הביטחון? זו הסתה לרצח אתה יודע, ומילים הורגות - אתה יודע? ולמה שלא תשאו ותתנו עם הטרור היהודי - כמו שאתה ודומיך מן המועצה לשלום וביטחון מטיפים כל הזמן בקשר לטרור הערבי? הציבור הרחב רק נחשף יותר ויותר לדברי ההסתה הנוראים של ה''נאורים''? ''הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאצים'' -שלמה גזית ''אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו הייתה בפלשתינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות...כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק'' -פרופ'זאב שטרנהל

 

ומה באשר לעשרות ומאות מפגיני השמאל הקיצוני המתעמתים כוחנית עם חיילי צה"ל מעשה שבוע בשבוע מזה שנים בנעלין ובילעין?  אלו הם הפוגעים פיזית בחיילי צה"ל וקוראים בגלוי לרצח שר ביטחון מכהן במדינת ישראל, באין מכהה.  אין המדובר כאן באזלת יד אלא בעצימת עין מכוונת.  הרי כבר אמרנו כי קיימת זהות מוחלטת ומרעימה בין מפגינים פורעי חוק לבין נאמניהם / מגיניהם במוסדות השלטון, המדיה והמשפט.  אהה, הכיצד שכחנו, הרי קיימים גם אותם המכונים "נוער הגבעות", אך הם הרי אינם "משלנו".

 

השימוש בפרקטיקה "הקומוניסטית" של השמאל הקיצוני הישראלי לתייג כ"טרור יהודי" את כלל גוש הימין מופרך באותו האופן שהקומוניסטים הפשיסטים, יצירי ברית המועצות, האשימו מתנגדיהם בפשיזם מתוך תקווה (שאכן התממשה) כי שקר אשר חוזרים עליו די פעמים הופך "לאמת" באזני השומעים, או כמאמרו הידוע של סטאלין "הכמות הופכת לאיכות חדשה" (והוא צדק בכך). 

 

טקטיקה שגורה זו אשר היתה נקוטה בידי הקומוניסטים המרקסיסטים להאשים ציבורים גדולים השונים ומתנגדים לדעותיהם בעבור מעשי מעטים ובכך להביא לדה-לגיטימציה של מתנגדיהם (והיו להם הצלחות בכך), היא הטקטיקה הנקוטה בידי השמאל הקיצוני הישראלי.   הריהם מאשימים באורח קבע את כלל גוש הימין הממלכתי, שומר החוק והסדר בעבור מעשי מעטים הבטלים בשישים.  בהחלט ניתן לאמר כי שיטות התעמולה של אירופה הפשיסטית דאז כנגד יהודים המשולבות עם בן דמותו של הקומוניזם הבזוי, הכוחני, הפשיסטי קמו לתחיה ופריחה מחודשת בישראל.  ולראיה, ראה הערכים: מר"צ, "שלום עכשיו", "אנרכיסטים", בצל"מ, שטרנהל ומשובטיו מהאקדמיה, מערכת המשפט והמדיה ועוד מרעין בישין אחרים שכמותם.

לאותם בינינו הפוטרים את תופעת הפשיזם השמאלני כענין חולף אשר מטרתו החזרת שטחים ומתישבים מעבר לקו הירוק ותו לא, נזהיר כי הללו לא יחדלו, הם ימצאו נושא אחר לענות בו ולהתעלק סמביוטית על הציבור, פשיסט הוא פשיסט גם אם לכאורה, למראית עין, הפך עורו וחברבורותיו.

 

קישורים מרחיבים:

•  על הפשיזם
• במה חדשה - מילון שמאלני עיברי

הערות:

 

1 . יצויין כי קיימות התבטאויות חריפות, אם גם ממלכתיות ורכות ביחס (ראה הקישור המצורף לוויקיפדיה לערכים פשיזם והתבטאויות שמאל / ימין וישפוט הקורא בעצמו), על ידי אנשי ימין קיצוני כנגד השמאל אך אלו לא הובאו בכתבה זו משום שהימין הקיצוני ממילא תוייג כבר כפשיסטי בעוד השמאל הקיצוני מתיפיף שלא כדין מנסה למצב עצמו "כנאור", כאשר הינו פשיסטי ממש כימין הקיצוני בהבדל מהותי חשוב, השמאל הקיצוני מסית ומדיח לרצח כנגד אחיו היהודים ובכך משתף פעולה עם אויבי ישראל המטיפים להרבה מאותו הדבר.

2 . אפשר כי התבטאויות ימין קיצוני כנגד השמאל הינן מתונות יחסית מחשש להעמדה לדין על ידי הממסד המשפטי אשר ללא כל ספק נימצא בצידו השמאלני קיצוני של המתרס ומכאן אצבעו קלה יותר על הדק התביעה כנגד פעילי ימין.

3 . טעות היא להניח כי הקומוניזם-לניניזם הסוציאליסטי המקורי של ראשית המאה העשרים הינו כולו שלילי, קיימים בו גם צדדים חיובים.  מאידך, הקומוניזם הסובייטי, יורשו וממשיכו של הלניניזם הפך לחיה דמונית, רצחנית ופשיסטית בידי מעטים יחסית, חסרי עכבות אשר השתמשו בו למילוי תאוות הפיגולי הכח, השררה, השלטון ומנעמיו תוך חיסול ורצח מסיבים של מתנגדיהם הרעיוניים.  דווקא בקומוניזם בזוי ורצחני זה דבק השמאל הקיצוני הישראלי לאהבת נפש.  יסיק הקורא מסקנותיו בקשר לאופיו של השמאל הקיצוני לאור האמור כאן.

4 . ניתן להבין, גם לקבל, את התנהלותו הפשיסטית-טוטליטארית של המשטר הסובייטי למשך הזמן שנידרש לו להתגבר על פלישת גרמניה הנאצית לשטח ברית המועצות משך מבצע "ברברוסה" (1942-1943).  מאידך, אין לקבל התנהלות משטר מגונה זה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה ועם סיומה.  כיום מוערך כי נירצחו כ-25 מיליון רוסים מתנגדי המשטר בתקופות אלו בידי הסובייטים החל משנות העשרים ועד התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות התישעים למאה הקודמת.  הזהות בין קיצוני השמאל בינינו והתנהלות הקומוניזם הסוביטי, והסתתם לרצח יהודים, חמורה מדי לכן מכדי שנתעלם מכך.

5 . מטרתם הכוללת של הקומוניסטים הסוביטים והנאצים הגרמנים היתה זהה דהיינו, השתלטות על אומות אחרות, הקומוניסטים בשם האידאולוגיה והנאצים בשם "מרחבי המחייה".  ההבדל הבסיסי נעוץ בכך כי הנאצים שאפו להטיב עם בני עמם פנימה על חשבון האחרים ואילו הקומוניסטים מצצו את לשד בני עמם הם תוך תהליך השתלטותם על האחרים, זה נבלה וזה טרפה.

 

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים

www.aaronroll.com

http://www.global-report.net/aroll/

 

אהרון רול

טורונטו

905-886-8998