יו תראה איציק רואים לעובר את הרגל, צעקה מירב בהתרגשות בעודה מושכת בידו של בעלה שיביט בצג של האולטראסאונד, שני הצעירים הביטו כמהופנטים בצג החשוך שהראה להם את ילדם המשותף שנראה למעשה כמו דג ששוחה, לאחר הצילום ישבו בני הזוג מול הרופא ובלעו בשקיקה כל מילה שיצאה מפיו, "אז ככה, העובר מתפתח כצפוי ואיני חוזה שום בעיה בעתיד, אפשר כבר לראות כי יש לו רגליים וידיים ואת הלמות לבו שמעתם, ניפגש ברגע הלידה".

וכך עברו להם החודשיים עד לרגע הלידה ובתם הבכורה הגיחה לאוויר העולם וכל  התאספה סביב המיטה בעודם נרגשים למראה הפעוטה הורדרדה שישנה בשקט ושם דבר מכל ההמולה לא הפריע לה.

רק הסבתא אמו של איציק התעקשה להוריד לקטנה  את הטיטול, לספור שאכן יש 10 אצבעות ולוודא שהכל ב מקום ולא חסר מאומה, כששאלוה מדוע היא נוהגת כך הסבירה שהיו דברים מעולם ויש לבדוק שהתינוק נולד שלם עם כל האברים כאחד האדם.

בתם של איציק ומירב גדלה וכל שלבי התפתחותה היו כמו שנלקח מהספר, הן הגובה, הן נשירת שיני החלב וצמיחתם של השיניים הקבועות ממש לפי החוקים מבלי שהחסירה דבר בשלבים.

בגיל העשרה  צמחה לילדה שן בינה ונאלצו לעקור לה, לאחר העקירה חשב איציק לעצמו "יו איזה קטע, קודם מחכים שהשיניים יצמחו והילד סובל ואז עוקרים ולא גדלה שן חדשה במקום, אבל טוב שזו שן ולא משהו אחר חלילה" והנושא נשכח.

לאחר מספר שנים התגייסה הבת לצבא כשכל המשפחה מלווה אותה לבסיס הקליטה וההתרגשות הייתה גדולה כי פרק חדש לכאורה נפתח בחייהם הגוזלה שלהם עזבה את הקן. צלצול טלפון מלווה בבכי מהבת הגיע באחד מלילות השבוע, ההורים החרדים שמעו בין התפרצות אחת לשניה מהבת כי נדרשה לעבור בדיקות מקיפות ע"מ לקבל תפקיד בצבא והגיעו התוצאות והן אינן טובות, בבדיקה גניקולוגית הסתבר כי לבת יש גידול ברחם, ההורים המודאגים מיהרו לבסיס להפגש עם הבת ולשמוע יותר פרטים ואז שמעו את הבשורה שהייתה קשה עבורם, על הבת לעבור ניתוח להוצאת הגידול ובמידה והתגלה כי הגידול מהווה סכנה יכרתו את רחמה והיא רק בת בקושי 19.

יום הניתוח הגיע וההורים ישבו בחדר ההמתנה מתוחים, נרגשים ואיציק הסתובב הלום וחזור במסדרון בעודו מחכה לרופא המנתח שיצא ויאמר שהכל עבר ב שלום, הזמן כאילו ועמד מלכת והמתח היה בשיאו כשכל פעם נפתחו דלתות חדר הניתוח ומישהו במדים יצא משם.

לאחר מספר שעות יצא הרופא, מירב ניסתה להתרומם מהכיסא ולא יכלה, כאילו הפכו רגליה לשתי משקולות כבדות והיא צבטה את איציק שישב לידה ושניהם הביטו למנתח ישירות לפה וחיכו. "טוב, הכל עבר בסדר והבת עברה את הניתוח בהצלחה..אבל נאלצנו לכרות את רחמה, את החצוצרות ושחלה אחת ונקווה שהתשובה ששלחנו למעבדה תוכיח כי ניקינו הכל ואין סכנה לחייה".

מירב פרצה בבכי, איציק התקשה לנשום ולפתע נזכר ביום בו עקרו לבת את שן הבינה ועל שחשב שלעולם לא תגדל שן בינה אחרת במקומה, אבל זו לא שן זה הרבה יותר משמעותי עם השלכות לעתידה  של הילדה הכ"כ צעירה ובראשו התרוצצו המחשבות גם לרגע בה ראה אותה באולטרסאונד לראשונה כשכל האברים היו מושלמים והפכו את העוברית לבתו האהובה ואת בשורת הרופא שאמר "הכל בסדר העובר שלם" ואילו עכשיו בתו נפרדה מכמה אברים בגופה ואין לזה תחליף......

(תמונה: צילום אילוסטרציה)