עכו כמשל

חודש אוקטובר מהווה סמל של המפולות הכלכליות והמדיניות. בחודש זה התפתחה מסורת או נורמה בלתי כתובה ולפיה הערבים מחפשים איך להפר את קדושת החג היהודי. המסורת הזו החלה כנראה הרבה לפני מלחמת יום כיפור ואנו זוכרים בעיקר בדורנו את מאורעות אוקטובר משנת 2000.

אם אשתמש במטפורה מנהיגי ערביי ישראל הם השמן שמצית את המדורה. עוד לא החלו העימותים וכבר יצאו הח"כים הנכבדים וחיממו את הציבור הערבי. למי שלא זוכר/ת, גם בשנה שעברה התרחשה תקרית שנגרמה במוות.

על חילוני חסר רגישות

 
אבל למרות הכל אני מזועזע דווקא ממעשהו של דודי ויסמן הבעלים שלampm שפתח את המרכול שלו ביום כיפור. יהודי, ישראלי, מצליח. כמה עצוב שבמדינת ישראל, מדינת היהודים שקמה לאחר השואה ולאחר הפרעות ביהודי ארצות ערב, יש מי שהופך את המסורת מבלי משים. למר וייסמן היה מאוד קשה להשאיר את המרכול סגור ביום כיפור. כל השנה הוא דופק קופה על חשבון הציבור, ושיהיה לו לבריאות, אבל יום אחד בשנה קשה לו לסגור את מרכולו. חבל שישנם כאלה שמערערים את הרגישות הדתית במדינת ישראל. יחד עם זאת, צריך לזכור שלמרות דודי וייסמן חיים במדינת ישראל בהרמוניה, רגישה אמנם, דתיים וחופשיים.

 
נראה לי כי במקרה הזה, אני, שמתנגד לכפיה הדתית, מצטרף לחרם על הרשת שלו - "הריבוע הכחול" ו"דור אלון".
דודי ויסמן, עברת את הגבול.

נתניהו ויום הכיפור

 
בנאומו בערב יום הכיפורים הדגיש נתניהו את שלוש מנטרות :
האחת - ביקורת על ליבני וקדימה, על חלוקת ירושלים ועל הפקרת ירושלים במשא ומתן המתקיים בכאילו.
השנייה - על הדיבורים המיותרים של חזרה לכלכלה המבוססת על פריצת תקציב ומאידך סוף הכלכלה החופשית.
השלישית - חשיבות הדמוקרטיה, ערך ההתמודדות והליכה לבוחר שיכריע.
על נתניהו במקרה השלישי ניתן לומר כי אחד בפה ואחד בלב.
נתניהו מפקיר את ירושלים לידי החרדים ובכך יגרום לחלוקת ירושלים דה פאקטו.
במהלך החודשים האחרונים ניסה נתניהו לבסס ועדה מסדרת כדי שיוכל להצניח כל מיני עבמים. ראינו את הבחירה האחרונה כאשר "אסף חפץ מיותר". כזכור ולמי שלא יודע, בבוקר הפרסום אמר חפץ ש"לא רצו אותי במפלגת העבודה אז נעניתי לנתניהו".

כלכלת ליבני 

 
שוק ההון הישראלי יציב בצורה יוצאת דופן בזמן שמהמזרח ועד המערב הכל קורס. נשאלת השאלה מדוע?
הערכות גורסות כי הצונמי יפגע גם כאן, אך כרגע הממשלה והתקשורת משדרים שהעסקים כמעט כרגיל.
הצונמי יגיע בשבועות שלאחר שתוקם ממשלה ואז המשבר הכלכלי ימנע מליבני לקיים את ההבטחות הפוליטיות כלכליות שהבטיחה ואז יהיה לחץ ציבורי - תקשורתי למען קיום ממשלת ליבני.

http://www.likudnik.co.il/article.aspx?articleid=5254&categoryid=180