"בעיר קטנה גרו להם שני חברים יומטוב וצורס, הפרנסה לא הייתה מצויה בכיסם והם ידעו ימים קשים, יום אחד קם צורס והודיע כי הוא עובר לעיר הגדולה להתעשר וכך עשה ואומנם אחרי שנים נודע ליומטוב כי חברו צורס עשיר כקורח".
בעולם החי הייתה ידועה האגדה כי אחת למאה שנה בוקע מהזחל פרפר מרהיב ביופיו ובצבעיו הנדירים והוא יהיה הפרפר שיוכל להגשים חלום של כל אחד להיות ולקבל מה שרוצה..והזמן הגיע.....
בעיר קטנה גרו להם שני חברים יומטוב וצורס, הפרנסה לא הייתה מצויה בכיסם והם ידעו ימים קשים,יום אחד קם צורס והודיע כי הוא עובר לעיר הגדולה להתעשר וכך עשה ואומנם אחרי שנים נודע ליומטוב כי חברו צורס עשיר כקורח.
לאחר כמה שנים צורס בא לביקור והתחנן בפני יומטוב שיבוא איתו, הוא ידאג לצרכיו ויאכילו וילבישו ויומטוב סרב,צורס ביקש מחברו שינדרו נדר כי לעולם הבא יגיעו ביחד או בסמוך.
החלון בחנות של יומטוב היה פתוח ורוח חרישית נשבה ובישרה על בואו של הסתיו ואז נכנס מבעד לחלון הפתוח פרפר גדול ויפה,בעיו האירו את החדר והוא נעמד ליד המנורה, באותו החדר ישב יומטוב שהיה עייף אחרי יום עבודה קשה והוא מלמל לעצמו "אוי שאלוהים יקח אותי" .
הפרפר נגע בכתפו של יומטוב ורק למחרת היום מצאו אותו מת בכיסאו. יומטוב עלה לשמים, המלאך בכניסה שאל "מה עשית כל ימי חייך? אכלתי חרא -ענה יומטוב
חדר חמש, פקד המלאך ויומטוב הוכנס לחבית בחדר מספר חמש,חבית מלאה בדבש עד לסנטר. לכשנודע לצורס כי חברו הטוב יומטוב מת שלח ידו בנפשו ועלה השמיימה. מה עשית במהלך חייך שאל המלאך? ליקקתי דבש ענה צורס, חדר 7 פקד המלאך וצורס הוכנס לחבית מלאה חרא עד לסנטר.
לאחר כמה ימים הוצאו כולם לחצבר וצורס ויומטוב נפגשו ורצו להתחבק משמחה אבל נעצרו לכשנזכרו כי הם לא נקיים והלכו לחפש מקלחת.
המלאך פגש אותם ושאל לאן פנייהם מועדות? להתקלח כי אנחנו מלוכלכים, הביט המלאך בצורס ויומטוב ואמר פה לא מתקלחים פה מלקקים האחד את השני...........