בחירות לרשויות המקומיות היא הזדמנות פז ע"מ לשפר וליצור איכות סביבה טובה יותר. אם ניקח רק את פינוי הפסולת הביתית כדוגמה לפעולה אשר ככל אשר המועמד לרשות והמועמדים לחברות במועצות יועמד בלחץ הבוחרים והפעילים למען איכות הסביבה אשר עקרונית נמצאים, אמנם כמיעוט, בכל יישוב ועיר, יפעילו עליו ויחדירו לבוחרים את הנחיצות לכך, כך יהיה סיכוי להתקדמות בצעד ענק, לעומת תקופת "שיוט" בה אין לנבחר צורך בהוכחות מטרותיו ה"נעלות".

כמעט בכל יישוב, פינוי הפסולת הביתית נעשית ע"י קבלני משנה המקבלים את עבודתם ע"י מכרז ובעקבותיו חוזה המבוסס על כמות משוערת של מטרים מעוקבים פסולת אותם הם אוספים, ברוב מקומותינו, כשלש פעמים בשבוע, בשעות הבוקר המוקדמות, תוך הקמת רעש סירחון ופקקי תנועה מבלי לציית לכל חוק תחבורתי ושמירה על איכות הסביבה בה אנו חיים. העלות של פינוי מסוג זה היא אדירה מחד, ובהגיע הפסולת לנקודות ההטמנה היא מוטמנת,כאשר רוב הרכיבים, היבשים והרטובים, הטובים והרעילים מוטמנים יחדיו ומזהמים בתורם גם את האדמה בה הם מוטמנים וגם את מי התהום אשר מתחתם.

חוק מס הטמנה  החל לפעול או יופעל בקרוב על הרשויות המטמינות פסולת ביתית, צעד חשוב זה אמור להביא את העיריות והמועצות המקומיות לחשיבה חוזרת באשר לאמצעים אשר יש לנקוט ע"מ לצמצם את ההוצאות על השירות אשר הם חייבים לציבור.

פסולת = כסף- מעבר לתוצאה של שמירה על איכות הסביבה, פסולת ביתי ומכל סוג אחר  שווה הרבה כסף, ראשית בעלויות הפינוי וההטמנה ושנית בתחום המחזור. אם ניקח שוב, רק את הפסולת הביתית, כאשר יש השלכה מיידית לגבי כל מקור פסולת אחר,הרי המילה "פסולת" מגלמת את כל החומרים אותם משליחה משפחה לתחום הציבורי, בגדול חומרים יבשים, להם נקרא אשפה וחומרים רטובים, להם נקרא זבל. הזבל הוא חומר אורגאני המאפשר יצירת חומרי דישון טבעיים כמו גם מקור לאנרגיה חלופית לעומת נזקים גדולים כאשר הוא מוטמן יחד עם האשפה אשר גם בה מגולם אפקט מיחזורי אשר עליו הקמת התשתית המתאימה, ארוכת טווח ויקרה יותר.

גם בישראל, כמו ברוב אירופה המערבית, ישנן ישובים, מעטים מידי, בהם נהוג כבר לגרום לתושב להפריד את היבש מהרטוב, את האשפה מהזבל.

על זבל מטופל כיאות והפיכתו לקומפוסט תוך אפשרות אגירת גז המתאן אשר הוא פולט, בכל מצב, (גז זה טוב לבעירה נקייה, אך כאשר הוא משתחרר לאוויר הוא פוגע בשכבת האוזון ומאיץ את אפקט החממה), ישלם כל חקלאי כף רב לפי איכות הזבל אותו הוא יקבל בתמורה.

פעולת הפרדת האשפה ממרכיבי הזבל האי פשוטה והוכיחה את עצמה בכל המקומות בהן הונהגה, פעולה זו הפחיתה את מספר ימי הפינוי של האשפה  ובמקביל את הכמות אשר מוטמנת כאשפה. כל זאת מוביל להוזלה ניכרת מאד בעלויות הטיפול של פינוי הפסולת אשר נופלות על המועצות והערים כאשר הכסף אשר משתחרר, יכול לפנות לצרכים חשובים אחרים באותם מקומות בהם אנו יושבים.

אם כל בית פרטי ואפשר גם משותף, ינהל קומפוסטר, אשר ישנן מועצות המסבסדות את רכישתו, וישתמשו בתוצרתו לגינון הפרטי שלהם, אזי יראו התושבים בעצמם את הברכה התמונה בפעולה פשוטה זו.

לכך אפשר  וצריך בחוף, להוסיף את נושא חיסכון במים הן בצריכה הביתית והן בשימוש הסביבתי של היישובים. אין זה עוד גימיק של בחירות, זה הכרך דחוף אשר יש למצותו עתה, עת בחירות. נציג אשר לא יכלול במצעו תכנית חיסכון, הן בתחום המים השפירים והן במיחזור הקולחין, עדיף ולא ייבחר.

באופן כללי, רוב הבוחרים לרשויות המקומיות ולערים, באים בדרישות בנושאי החינוך במקום ראשון והצדק עימם, אך דעו לכם, בוחרים יקרים, חינוך ואקולוגיה ודוגמה בנושא באים יחד ומאד מאד צפוף.

אל נא תיבחרו במועצה אשר נושא איכות הסביבה אינה בסדר היום המחייב שלה!

בחירות נקיות לכולנו.