אז זהו, פתחנו את המסע שלנו בקטמנדו, בירת נפאל. נפאל, ממלכה הררית לשעבר, עברה הפיכה פוליטית משמעותית לפני כשנתיים, כאשר המחתרת המאואיסטית-קומוניסטית הצליחה לכפות על המלך לקיים מערכת בחירות דמקרטית. בעקבות נצחונם הסוחף של המאואיסטים, שהטיפו לשיוויון ולחלוקה צודקת יותר של הכנסות המדינה, נאלץ המלך לפנות את כסאו ולסיים שלטון מלוכני רצוף שנמשך מעל 200 שנה.

נפאל מצויה בליבו של רכס הרי ההימלאיה, בשטח שבין הודו לסין. בתחומה נמצאות 10 מתוך 14 הפסגות הגבוהות בעולם, ובכללן הר אוורסט, המתנשא לגובה 8,848 מטרים מעל פני הים. כ-80% מתושביה הם חקלאים, החיים בדוחק ובעוני. קטמנדו, המרכז העירוני הראשי במדינה, ממוקמת בליבו של עמק קטמנדו הפורה, ובה מצויים מוסדות השלטון. קטמנדו, שנוסדה במאה ה-12 לספירה, עמוסה בפנינים היסטוריות ותרבותיות, והטיול ברחובותיה הוא למעשה מסע בזמן.

גלגלי תפילה בודהיסטיים בסטופת קאתסימבו. סטופה היא מבנה דתי בודהיסטי, שלרוב שוכנים בו שרידי קדושים. גלגלי התפילה נעים על צירם, וכאשר המאמינים מסובבים אותם, הם כביכול 'אומרים' את הפסוקים החרוטים עליהם.

דוכן לממכר אבקות-צבע, המשמשות בין היתר להכנת הצבע האדום של הטיקה, הנקודה האדומה הנמרחת על מצחם של ההינדים.

סטופת בודנאת הענקית, שנוסדה במאה ה-7 לספירה על ידי המלך הטיבטי סונגטסן גאמפו, שהמיר את דתו לבודהיזם. המבנה הנוכחי הוא מאוחר יותר, ונבנה כנראה במאה ה-14, לאחר מסע הביזה והחורבן שערכו באזור הפולשים המוגולים. יש המאמינים כי בסטופת בודנאת קבורה פיסה מעצמותיו של בודהה. בודנאת שוכנת בלב כפר של גולים טיבטיים, שברחו מחבל טיבט לאחר ניסיון ההתקוממות הכושל נגד השלטון הסיני בשנת 1959.

עגל הזהב, המעוטר בשרשרת פרחים, הוא השור נאנדי המשמש את האל שיווה. דמותו של נאנדי נמצאת לרוב מחוץ למקדשי שיווה, האל היוצר והמחריב בדת ההינדית.

סאדו, סגפן הינדי קדוש, בפתחו של מקדש בכיכר דורבאר בקטמנדו. כיכר דורבאר הייתה המרכז הדתי והשלטוני בכל אחת משלוש הערים העתיקות בעמק קטמנדו- קטמנדו, פאטאן ובהקטאפור. הסאדו דוגמת זה שבתמונה, משוטטים ברחובות כשבידם קערת-צבע למריחת טיקה וצלוחית לתרומות.

ציור-קיר טיבטי בגומפת טסאמצ'ן, הנמצאת ממול לסטופת בודנאת, המתאר את אחד מארבעת השומרים המגנים על גלגל החיים. גומפה היא מנזר טיבטי, המשמש את הנזירים ללימודים, לתפילות וללינה.