הידיעה הבאה כבר בת שבועיים, אך נראה כי היא חומקת בקלילות מתשומת-הלב, מאחר ומתוך עשרות בלוגים טכנולוגיים שאני עוקב אחריהם רק נטלי דל-קונטה מ-CNET טרחה להתייחס אליה. מדובר באישום שהעלה בנג`מין אדלמן, חוקר אינטרנט ידוע ועוזר-הוראה בבית-הספר לעסקים של הארוורד (וכל זה בגיל 23!), נגד לא אחרת מאשר ענקית החיפוש (ובעצם כל-מה-שאפשר-לעשות-באינטרנט) גוגל. אדלמן הגיש תביעה נגד החברה, בטענה כי היא משתפת פעולה עם עלוקות-שגיאות-כתיב (TypoSquatters) - אנשים הקונים דומיינים ברשת הדומים לשמות של אתרים גדולים (רק עם שגיאות כתיב קלות), וכך מרוויחים כסף מכניסות שגויות של גולשים טועים, מרוויחים עוד קצת כסף מחברות שמחליטות לקנות כל שם שדומה לשמן כדי להימנע מהטעויות (למשל: נסו להקליד את השם google עם כל טעות אפשרית חוץ מ-goggle, שהוא אתר האקרים מסוכן - תמיד תגיעו למקום הנכון), ובנוסף גם נוהגים לשתול תוכנות ריגול באתרים האלה, כמו מנועי החיפוש העקשנים שמשתלטים לכם על הדפדפן מדי-פעם.

 
לטענתו של בן, גוגל משתפת פעולה עם הטייפוסקואטרים בדמות השתלת קישורי גוגל-אדסנס באתרים המזוייפים. כך, במקום שהדומיין השגוי יעלה את אתר החיפוש שלכם עם הצעות לתיקון ההקלדה (כפי שהיה בעידן האינטרנט 1.0, אי שם באזור שנת 2000), אתם מגיעים לאתר המזוייף, שגם שותל לכם (אולי) תוכנת ריגול במחשב וגם גובה כסף מהחברה שאליה ניסיתם להגיע תמורת ההפניה ע"י פרסומות של גוגל. גם גוגל וגם עלוקות-הדומיינים מרוויחים מזה לא מעט כסף - אדלמן מעריך שעל 2,000 הדומיינים הפופולאריים בארה"ב "נדבקים" לא פחות מ-80,000 אתרי טייפוסקואטינג, המפנים בד"כ לאתר האמיתי דרך הפרסומת שנרכשה על-ידיו מגוגל. לא רק שמדובר בניצול ציני של הגולשים התמימים לטובת גוגל (שהמוטו שלה - "אל תהיה רע" - לא יכול להיראות רע יותר מאשר כאן), אלא שזו גם עבירה על החוק (לפחות באמריקה). עבירה שממנה מרוויחה גוגל, לפי ההערכות של בן, בין 32 ל-50 מיליון דולר בשנה (וזה עוד אחרי התשלום לעלוקות).

 
לא מדובר בתביעה הראשונה נגד גוגל על ניצולה את פלטפורמת הפרסומות שלה. בתחילת השנה תבע עורך-הדין האל לוויט את החברה על כך שהיא מבטיחה ללקוחות שירות הפרסום שלה מיצוב מיטבי של הפרסומות, בעודה שותלת אותן באתרים שכל ייעודם לנצל את המערכת, ולא לעזור לעסקיהם של המפרסמים. גוגל "נכנעה" לתביעתו, ובחודש מרץ חנכה אפשרות למפרסמים ליצור רשימה-שחורה של אתרים בהם הם אינם מעוניינים שפרסומותיהם יופיעו. נראה לכם?! גוגל "קברה" את האפשרות הזו במקום כה עמוק בממשק השירות, עד כי נראה שאף חברה עוד לא הצליחה למצוא אותה עד היום.

 
שתי התביעות (גם תביעתו של לוויט וגם תביעתו של אדלמן) טרם הגיעו למשפט, אך אם יהיה משפט ובו פסיקה נגד גוגל במי מהתביעות - גוגל עלולה למצוא את עצמה טובעת עמוק בדייסה שהיא בישלה. נראה אם היא תצליח לאכול אותה בטרם תתקרר.

לבלוג של יאיר מור