עגבניה עגבניה אדמדמה ופוריה, כך צעק יחיאל הירקן כמו שאר חבריו בשוק, מלפפון ירוק שבריא לריאות ועוד סיסמאות על כל פרי וירק שהיה על הדוכנים, 20 שנה עמד שם בימי קיץ לוהטים ובימי חורף קרים, הוא היה "דוקטור" לאנשים, ידע מי קונה וכמה, מי הנחמדים מבין הקבועים ומי סתם תיירים שבאו לראות את "ישראל האחרת" ואז ראה אותה לראשונה הולכת בכבדות בין הדוכנים, אשה שמנה בשמלה שידעה ימים טובים יותר, זרועותיה היו לבנות ובלטו למרחוק, אבל יחיאל הביט אל פניה ומבינות השומן הוא ראה רק יופי וחיכה שתתקרב אליו לדוכן, וכך מדי שבוע עקב אחריה וקיווה שתבוא אליו ותפילתו נענתה ובוקר אחד הגיעה אליו, מבלי להסס הושיט לה אפרסק ואמר לה "תתכבדי", היא הושיטה את ידה  מבלי לומר מילה והכניסה חצי מהאפרסק אל פיה, יחיאל הביט בה וכאילו חיכה...

עסיס האפרסק נזל מפיה ויחיאל רק רצה לזנק מבעד לדוכן וללקק את המיץ הניגר, זה היה הדבר הכי חושני שראה מימי חייו, רגליו כאילו קבלו חולשה והמילים נעתקו... היא הביטה לו בעיניים והוא הרגיש כי טובע, צבע עיניה הזכירו לו בריכה עמוקה והוא צלל.

מהבלבול והמבוכה לקח לו כמה דקות להתעשת ולהקשיב מה היא בכלל רוצה לקנות וכמו רובוט הושיט לה את השקיות ונקב במחיר והיא הסתובבה ורעש נעלי הבית שלה עוד נשמעו כמה דקות עד שנעלמה.

יחיאל עמד כמשותק וחשב לעצמו שמעולם לא נראה לו שהאפרסק יכול להראות כל-כך  ומגרה והמחשבות עוד הטרידו אותו גם בהגיעו הביתה.

וכך מדי שבוע הייתה האישה מגיעה לדוכן ויחיאל היה מגיש לה פרי ומביט בהנאה כיצד היא נוגסת ומלקקת את שרידי המיץ הניגר והוא הרגיש כי  הוא "שבוי" בדמותה ורצה לגעת...

יום אחד אזר אומץ ושאל לשמה והזמין אותה אליו, היא הביטה כלא מאמינה שמישהו בכלל מתייחס לנשיות שלה ולא למימדי גופה חשבה כמה דקות והסכימה.

ביום המיוחל יחיאל ניקה את  הבית, הביא כמות גדולה של פירות הבייתה וחיכה בהתרגשות. את הליכתה הכבדה זיהה כאשר המדרגות חרקו והוא נעמד ליד הדלת לחכות לה והכניס אותה לדירה.

הושיב אותה על הספה והושיט לה אבטיח, חתיכה גדולה, ועקב כיצד היא מכניסה כמעט את כל החתיכה לפיה,הוא היה מהופנט ודרוך ומיץ האבטיח נזל על סנטרה והוא לא היסס התקרב וליקק את פניה והרגיש כי הולך לאיבוד  בתוכה, זה היה האקט המיני הכי מופרע שהיה לו והיא נענתה לו.

זה הפך לסוג של טקס כל שבוע ויחיאל  הביא הבייתה את הפירות הכי עסיסים מהדוכן, והוא לא הבחין כי משבוע לשבוע חל בה שינוי, היא סידרה את שיערה שהיה מדובלל, שמה אודם וכאילו נעשתה קלילה יותר הוא היה עיוור.

שלא כהרגלה הגיעה יום אחד במפתיע אליו לדוכן ויחיאל היה מאושר וכתמיד הושיט לה פרי ועקב כאשר הכניסה אותו לפיה ו..כלום

היא הוציאה מטפחת וניגבה את המיץ שנזל, יחיאל התעורר וזה היכה בו היא דמתה לכל הלקוחות שלו, לפתע גם  שם לב כי רזתה ונראיית מהודרת במקצת והחן התפוגג.

(תמונה: צילום אילוסטרציה)