לאחר יום מעייף במיוחד, ניסה מיקי רודי להשתלב בתנועה המזדחלת אל מחוץ לעיר, כנשוי בגיל הביניים וטכנאי מחשבים בינוני כבר לא ציפה מיקי ליותר מדי מאשר העניקו לו החיים, ההרגשה המעיקה שכל שנה הוא שוקע עוד ועוד לביצה של שיגרה ושעמום מעגל קסמים מכושף שאין לצאת ממנו, יחסיו עם אישתו לא היו מאושרים משהוא, אך הוא לא חשב לפרק את החבילה, מסיבות של נוחיות ותועלת, לאחר מקלחת קצרה, ארוחת ערב ושיחה של מה בכך עם אישתו צנח ראשו העייף לכר והוא שקע בשינה עמוקה.

הוא מצא את עצמו דואה במהירות בין הרים ועמקים, ומראות מדהימים חלפו והסתחררו לנגד עיניו, לפתע הפסיקה הסחרחורת והוא מצא את עצמו בארץ זרה  מהלך בשדה חרוש תחת שמיים כבדים ומעוננים.חבורת איכרים חלפה על פניו ונפנפה לו לשלום כאל מכר וותיק, הוא החזיר להם נפנוף ותמה בליבו, הם צעקו לעברו בעליזות מילים בשפה לא מובנת, והוא המשיך לצעוד מבולבל ועייף.

כשהגיע לכפר הזמינו אותו אנשים שלא הכיר להכנס לבית שלא ראה מעולם, אך באופן מוזר הוא הרגיש ביטחון שלא יאונה לו כל רע.

בחורה נאה ניגשה אליו והחלה לפטפט איתו והוא ניסה להשיב לה בהינהוני ראש ומילמולי ידיים, הוא הרגיש אהוב ומקובל, פשטות הליכותיהם וחדוות החיים שלהם שבתה את ליבו, "כך צריך לחיות"! הרהר בשימחה, עברו ימים ושבועות, מיקי חי ביניהם למד כמה מילים בשפתם והתאהב על מעל לראשו בבחורה הנאה שהכיר, מתיקות מופלאה פשטה באבריו והוא הרגיש שהוא רוצה להשאר שם לעולם. צילצולו הטורדני של השעון העיר אותו..הוא התעורר מבולבל והבין שזה היה רק חלום.. חבל שניגמר.. הרהר בעגמומיות

ושירך את דרכו לחדר האמבטיה, כל אותו יום בעבודה חלפו מחשבות בראשו, הוא פשוט לא היה יכול לשכוח, את המראות הקולות והצבעים, את חביבות האנשים, ואת מתיקותו של החלום, חלומות דרכם להישכח, אבל חלום זה משום מה ניצרב עמוק בתודעתו של מיקי כאילו חווה אותו באמת ובתמים, היום חלף במהירות, טלפון טורדני מהבית הזכיר לו לאסוף את חליפתו מהניקוי היבש, ושוב חיכה לו נחש התנועה האינסופי בדרך הביתה, אישתו רותי סיפרה לו על ההיא מהעבודה שלה שהיא חושדת בה בפלירט עם הבוס, בנם אורי בן השבע עשרה הכין שיעורים בחדרו, ילד שקט ומופנם, שאורי אהב אותו מאד. הם ישבו בסלון וצפו בטלוויזיה וכשאורי התחיל ל"נקר" באמצע מהדורת החדשות וראשו צנח על חזהו, העירה לו רותי בעדינות שאולי באמת כדאי שילך לישון,

אורי צעד מתנדנד למקלחת ויצא ממנה בפיג'מה האפורה שלו ישר למיטה, הוא נרדם במהירות והתעורר.. -שוב בכפר שהכיר מהחלום של אתמול.. הוא שפשף את עיניו בתדהמה כל עייפותו פגה אנשים שכבר הכיר הנידו ראשיהם לשלום לעברו והוא ענה להם בכמה מילים שזכר..

הבחורה שהכיר רצה לקראתו וכרכה את זרועותיה סביבו בשמחה אמיתית, אורי הרגיש מן אושר עלום מפכה בו. היה לו כל כך טוב ונעים והוא לא רצה שזה יסתיים, הוא הבין שהוא חי בתוך חלום, אבל מוחו לא הצליח להבין את המשוואה המסובכת שניקלע אליה, ורק קיבל את העובדות כפשוטן. יהיה מה שיהיה! אמר לעצמו, הוא ידע שיתעורר שוב למציאות חיים שונה, אך ראה את עצמו כבר מזל, לחיות את החלום כחיים כפולים! הרהר בפראות, והרעיון עצמו נסך בו עונג.

הוא היה מאושר לחיות עם האנשים הטובים שכיבדו ואהבו אותו וקיבלו אותו בפשטות כפי שהוא, אהבתו התחזקה אך הבחורה סירבה לומר לו את שמה, ביום שתדע את שמי אמרה.. -הכל ייגמר! הוא ניסה להבין אך לא הצליח, אך היות ורצה מאד להשאר עמה לא שאל אותה יותר,

 המשך בשבוע הבא..