בקמפיין של ביל קלינטון כשהוא רץ לנשיאות הוטבע סלוגן מאוד קליט וקולע: "זה הכלכלה, טיפש!" (it's the economy, stupid). אני לא מבין הרבה בכלכלה, אבל אני יותר מבין ברשתות ובאינטרנט, ואני מעוניין לאמר כמה מילים לגבי האינטרנט, פוליטיקאים וחיבור של שניהם.

בארצנו יש כמות מאוד נכבדה של אנשים שמחוברים לאינטרנט. באחוזים אנחנו עוקפים את ארה"ב (שם זה 55%), ובכל זאת, כשזה מגיע לבחירות, פה בארץ הכל נעשה בצורה גרועה.

לפני מס' ימים זכה בנשיאות ברק אובמה. הדבר הכי מעניין שהיה בקמפיין של אובמה, זה השימוש המאסיבי מאוד ברשת האינטרנט, אם כמקור עיקרי לקבלת תרומות (והבחור הצליח לגייס יותר מ-620 מיליון דולר מאנשים פרטיים), אם כמקור להתארגנויות מקומיות של תומכים, תהלוכות ושאר פעילויות שאפשרו לבוחר הפוטנציאלי לראות איזה פעילות נעשית באזור מקום מגוריו.

נעשה גם שימוש מאסיבי ברשתות חברתיות כמו פייסבוק (2.5 מיליון חברים של אובמה), ו-Twitter (אובמה הוא עם מס' המנויים הכי גדול שם: 120,000), ונעשתה עוד פעילות עניפה של שיתוף והשתתפות דרך האתר שלו, וניצול חכם של אתר YouTube שהיה מעודכן בתוכן מהקמפיין כל מס' שעות, כולל שידורים חיים באסיפות (הדי ענקיות שהוא הצליח לארגן שנעו בין עשרות למאות אלפים, כמו בברלין).

ברק נבחר, האם הוא עצר את השימוש באינטרנט? היום נודעה התשובה: ממש לא! יש לו ולסגן הנשיא הנבחר אתר חדש שבו הוא רוצה לשמוע את הבוחר האמריקאי עם דעותיו והצעותיו, ויש גם עדכונים כמו מי מונה ועוד ועוד, וכולי תקווה שהאתר ילך ויגל.

ומה אצלנו?

פה עדיין הפרסומאים וכו' עדיין תקועים בעידן ה-"פרה אינטרנט". מקימים איזה אתר (שביותר ממחצית המקרים הוא נראה אסון תחת השועל הנחמד), מכניסים קצת טקסטים, איזה FEED של חדשות, קצת EMBED של קליפים מיו-טיוב, אולי מקום קצת להגיב וזהו. המפלגה עשתה את שלה. חלק קטן מהאתרים מעדכן אחת למס' חודשים את האתר בקמצוץ תוכן, וחלק אחר מהאתרים זוכה לפרסום לא מחמיא, כמו אתר הליכוד שנפרץ, ונפרץ שוב.

להיכן רוב התקציב הולך? לעיתונות ולטלויזיה. למה? ככה, כי אלו שבפרסום ומנהלי הקמפיינים של המפלגות פשוט לא מנסים להיכנס לאינטרנט.

אפשר, אם משתמשים בתבונה ברשת, להשיג הרבה יותר אפקט וכח. קחו לדוגמא את הקמפיין של דב חנין באינטרנט. בלי הקמפיין באינטרנט, בקושי היה לדב חנין פרסום לגבי הריצה שלו לראשות עירית תל אביב. כיום כל אחד שקורא מס' בלוגים של בלוגרים ישראליים, ימצא מאמר כזה או אחר על דב חנין עם הפניה לאתר הריצה של דב חנין לראשות עירית ת"א. אם משווים את העלות של הקמפיין מול קמפיין רגיל, העלות הרבה יותר נמוכה, מה שאומר שהמתמודד יכול לקבל הרבה יותר והרבה פחות.

אם מפלגה באמת רוצה לשמוע את בוחריה, לשתף אותם בתהליכים שונים ולעודד אחרים להצביע עבורם, הם צריכים להשקיע באינטרנט. מעלים ג'ינגל? קודם כל ברשת. קליפ/פרסומת חדשה? מיד לרשת, אחרי זה שאר המדיה. פורומים יכולים לעזור הרבה (בתנאי שמישהו מהקמפיין גם משתתף בפורום). בלוגים יכולים מאוד לעזור לא רק להשמיע, אלא גם להגיב, מה שכמעט לא קיים לדוגמא אצל ביבי נתניהו, אבל בהחלט קיים לדוגמא בבלוג של ח"כ מיכאל איתן.

לעניות דעתי, הגיע הזמן שחברי כנסת במפלגות השונות לא רק ישוחחו ויענו למקורבים לצלחת, אלא גם למי שבחר בהם. אין צורך בתקציבים מיוחדים, מספיק שעוזר פרלמנטרי ישתתף ויעביר שאלות ותשובות בין הח"כ/שר לאלו המשתתפים באתר. זהו האמצעי הכל זול והכי יעיל כיום לשתף את האזרח הקטן בבחירות ובפעילות הכנסת והממשלה.

לבלוג של חץ