השמש נטתה לשקוע לחופה של קרית ים, השעה 17.15 שעת חורף ערבית וסאן יאנג, עובדת זרה שזה לא מכבר הגיע לישראל מהעיר חרבין עם חבורת נשים וגברים מערים שונות בסין באמצעות חברת סיעוד חיפאית "מזור" שמה על מנת לעבוד בסיעודם של קשישים באזור הקריות. העיר חרבין מונה כ-4 מיליון תושבים והסיכוי למצוא עבודה על מנת להתפרנס בכבוד קלושים ביותר בעוד סאן יאנג לא הייתה מוכנה להתפשר על עבודה שחורה בטקסטיל כאשר לפני שנתיים וחצי שבה מסיום לימודיה באוניברסיטת ביג'ינג בתחום לימודי הבריאות. חברה יעצה לה להירשם אצל נציג חבאת "מזור" שהגיע לחרבין לאתר מועמדים לעבודה בסיעוד במדינת ישראל.

כך מצאה עצמה סאן יאנג מקבלת החלטה מהירה ויוצאת לקשור את גורלה במדינת ישראל. סאן יאנג בחורה יפיפיה, שברירית, שערה שחור ארוך ומשתפל עד לאגניה התחתוניים, עיניה עיני שקד סיני ריסיה כאילו משוכים במסקרה שחורה , אפה קטן וסולד, תנוכי אוזינה כה זעירים שבקושי ניתן להבחין בהם, ידיה ארוכות ו, לבנות וחלקות כקטיפה מלטפת, כתפיה רחובות וניצבות זקופות מעל גופה, לחייה סמוקות כדובדבן ושפתותיה דקות וסקסיות כאילו זה עתה יצאה מאיזשהו מכון לעיצוב שפתיים.

 
ירין, מנהל אגף השיווק וגיוס כוח אדם בחברת"מזור" נשלח לסין לגייס עובדים ובדרך לביגינג עצר לתחנת ביניים בחרבין והחליט להקים תחנת הרשמה לעבודה בישראל. השמועה עברה בעיר ובתוך זמן קצר התייצבו לרישום עשרות גברים ונשים עד כי ירין נאלץ להודיע לחברה כי הוא יאחר להגיע לביגינג בגלל הדרישה ויתכן כי יאלץ להגיע ישירות לישראל מבלי להגיע לביג'ינג הבירה.

 
סאן יאנג הייתה בקהל המתייצבים ומרגע שנפגשו מבטיהם של סאן יאנג וירין כאילו ונוצרה איזושהי תופעה רוחנית מפליאה. סאן יאנג החלה לחוש בחום העולה מגופה באופן שלא יכלה לתת הסבר. ירין חש כזו שמחה בלב כאילו והוא נמצא באיזשהו מקום שכבר היה בו, משהו מין תחושת בית לא מוסברת.

 
סאן יאנג נרשמה, עברה את כל תהליך המיון ונדרשה להתייצב בשדה התעופה של ביג'ינג בראשון לינואר 2007 בשעות הבוקר המוקדמות.

 
שמחתה של סאן יאנג לא ידעה גבול, משפחתה לא שמחה במיוחד למעט סבתא סאן שון לי יאנג שראתה את חלומה מתגשם. משפחתה ידעה כי כוחותיה של סאן יאנג כל כך חזקים והיא מין אישה דעתנית ודי חריגה בחברה הסינית של חרבין. סבתא של סאן יאנג סאן שון לי יאנג ליוותה את נכדתה בברכה חמה ומסרה בידה תיבה זעירה עטופה בקטיפה אדומה קשורה בסרט שחור וביקשה מסאן יאנג לשמור את הקופסא כמתנת קמע שילווה אותה בכל דרך בה תימצא בישראל. היא גם רמזה לה שלקופסא זו יש קשר היסטורי לעם היהודי היושב בישראל.

 
סאן יאנג לא כל כך הבינה מה רוצה ממנה סבתא אבל ביקשה ממנה שאם יוודא לה כי היא הלכה לעולמה היא נדרשת לפתוח את התיבה ולפעול על פי ההוראות. ההנחיות של הסבתא נארזו יחד עם חייה בעבר אל חייה בעתיד של סאן יאנג במדינת ישראל.

 
לאחר טיסה מתישה מתייצבת סאן יאנג במשרדי חברת "מזור" בהדר העיר בחיפה וממתינה לקליטתה בעבודה. היא ממלאת טופס ונדרשת למלא את פרטיה, העיר ממנה הגיע, השכלתה. בסיום היא מגישה את הטופס למנהלת הלשכה של מנהל החברה ומתבקשת להמתין לתורה לראיון. איזידור מקבל את תיקה של סאן יאנג וכאילו קפאו שד הוא קורא ומבין כי סאן יאנג היא מהעיר חרבין, סבו היה גם הוא מהעיר חרבין מחשבה מהירה קוטעת אותו מהליך הראיונות והוא נוסע לבית אביו פותח את ארכיון המשפחה שולף את אילן היוחסין ולהפתעתו הוא מגלה שבאחד מענפי האילן מופיע השם סאן שון לי יאנג.

מוטרד ממחשבות חוזר למשרדי החברה וממשיך בהליך הראיונות. תורה של סאן יאנג מגיע, היא נכנסת לחדר בהדרת יופי מעוטרת בהילה רוחנית לא מובנת לאיזידור. איזידור גבר נאה בן 65 גרוש אביו של ירין מנהל השיווק וגיוס כוח אדם בחברה (מי שגייס את סאן יאנג לעבודה בישראל) עתיר נכסים. הוריו נפטרו זה אחר זה לפני כ - 10 שנים כחולים סיעודיים. הוריו ניצולי שואה, אביו פיטר ברח ממחנה הריכוז דכאו, הגיע לחרבין ומשם עלה ארצה קורות חייו בחרבין נשמרו בתיבת הארכיון המשפחתי ונאסר על פתיחתה עד ל10 שנים לאחר פטירת האב. האם איזבלה ניצולת מחנה ריכוז רובנסבריק - מחנה ריכוז לנשים בגרמניה. ההורים נפגשו בנמל נאפולי כאשר הסתיימה המלחמה ועלו ארצה. ההורים שיקמו את חייהם המשותפים וילדו את איזידור בנם יחידם ונותרו כל אחד לעולמו חיים כמתים עד יומם האחרון.

 
איזידור, זכר כי פעם בהיותו נער מתבגר שמע את אביו משוחח עם אורח מלוכסן עיניים שהגיע לביתם ברחוב יותם בכרמל, במהלך השיחה , האם לא הייתה בבית ואיזידור צוטט לשיחה במהלכה שמע את השם חרבין, סין , סאן שון לי יאנג. שמות אלו נצרבו בזיכרונו של איזידור לשנים ארוכות. והנה ניצבת לפניו בחורה יפיפייה במלוא הדרה וכאילו השיבה לזיכרונו את מה שנצרב לפני עשרות שנים.

 
איזידור מחליט לעשות מעשה ולנהל את הראיון באופן שונה לגמרי. הוא פותח בשאלה : "האם את מכירה את סאן שון לי יאנג מהעיר חרבין" ? סאן יאנג , נדהמת וכאילו קפאה על כסאה ולא הבינה מה עובר עליה, חשה מחנק וחום מייד נזכרה שכאשר נרשמה לעבודה בחרבין חשה את אותה תחושה מחממת.

 
סאן יאנג, לאחר שתיקה מהממת משיבה: "כן, אני מכירה אותה, היא סבתי אם אימי". "מה שלומה"? שואל איזידור "היא חשה שלא בטוב, היא כבר מבוגרת מאוד אבל צלולה מאוד- ".

 
ואז נזכרת סאן יאנג שהיא קיבלה מסבתא קופסא ורמזה לה כי לקופסא זו יש קשר למדינת ישראל. בנקודה זו מחליטה סאן יאנג לא לשאול שאלות להשיב בנימוס ולהמתין לבאות.

 
איזידור מסיים את הראיון ומבקש מסאן יאנג להמתין בבית הארחה עד אשר תשובץ לעבודה, עד אשר תאותר לה משפחה מתאימה.

 
איזידור שולח הודעת SMS בהולה למנהל בית הארחה "כרמל" ומבקש לשרת את הבחורה סאן יאנג שהגיע מסין לעבודה בסיעוד כעובדת זרה כאורחת בעלת תואר V.I.P .

 
סאן יאנג מתפעלת מהשירות המכובד והמלכותי היא מקבלת ומחליטה לעשות מעשה ולהמרות את הבטחתה של סבתא שעדיין חיה ולפתוח את התיבה ולגלות מה הקשר שלה לישראל.

 
בקופסא נמצאו : מכתב כתוב בשפה הגרמנית, שפה שסאן למדה באוניברסיטה והיא הבינה כי הוא מופנה אל פיטר ברלינר, בנוסף מצאה סאן מגילת לידה של אימה טאן סאן לי יאנג, אמה נפטרה בהיות סאן יאנג ילדה רכה כך שחייה נקשרו בסבתא. וכן מחברת יומן חיים שכתבה סבתא סאן שון לי יאנג בסינית . פתיחת הקופסא וגילוי סודות מחייה של סאן התישו אותה והיא נרדמה בפינת ההסבה. צלצול טלפון מציק ה עיר את סאן והיא התבקשה להגיע במהירות האפשרית למשרדי החברה כאשר מונית ממתינה בכניסה לבית הארחה.

 
סאן מוזמנת להיכנס לחדרו של מר איזידור וזה מודיע לה כי בצער רב הוא מודיע לה כי סבתא סאן שון לי יאנג נפטרה והובאה למנוחות לפני מספר ימים.

 
עוד בטרם הספיקה סאן יאנג להביע צער- מודיע לה איזידור כי היא אחייניתו ואמה טאן סאן לי יאנג היא פרי אהבתם האסורה של סבתא סאן שון לי יאנג ואביו פיטר ברלינר מתקופת בריחתו ממחנה הריכוז דכאו בשנות השלושים של המאה העשרים.
סאן יאנג נרעשת ונרגשת פורצת בבכי כאשר איזידור עוטף אותה בידיו השעירות ומנגב את הדמעות הזולגות כמטר של גשם ומאיימות לפרוץ בסערת תקשורת מקומית אשר התייצבה במשרדי החברה ומאיימת להרעיש את העיר.

ירין מחנה את רכבו שחנית החברה ולא מבין מה משמעות ההמולה הוא פורץ לחדרו של אביו ואו אז נגלית לו ההפתעה ואז הוא מבין מה ארע לו שם בחרבין שגרם לו להתעכב, לרשום מועמדים לעבודה בישראל ולוותר על חלום ביג'נג להגי לישראל ולקשור את חייו בחייה של סאן יאנג במדינת ישראל כהנחייתה של סבתא סאן שון לי יאנג ולהגשים את חלומה רב השנים לאיחוד משפחות.