נוּמֶרוֹלוֹגִיָה בפרשה - "ויצא"

העיסוק בנומרולוגיה מתמקד במִסְפָּרִים המופיעים בכתוב עצמו, אך לעתים רוצה אדם להכיר לא רק את הכתוב כי אם גם את תולדות הפרשנות של הכתוב, ובמקרה זה: תולדות פרשנותם של המספרים. הדברים להלן יעסקו בפרט קטן ומעניין הקשור לתולדות הפרשנות, וזאת תוך התמקדות בשאלה: כמה שלבים היו בסולם שראה יעקב אבינו?

בין הממצאים שהתגלו בגניזה נתגלה חיבור שבכותרתו כתוב "תפילת יעקב אבינו", והוא חיבור חיצוני, היינו שנתחבר על ידי יהודים אך אבד מאיתנו בעברית, אף שהיה ידוע בתרגומו לשפות אחרות. בראשית החיבור מסופר כי יעקב ראה בסולמו 12 שלבים, מסורת שאינה מוכרת ממקום אחר, ולא ברור מה באה ללמדנו.

והנה, הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים"(ב'/י' - מהד' י' קאפח, י-ם תשל"ב, עמ' קפג), כותב: "וזה מִסְפָּר הארבעה הוא נפלא ומקום התבוננות". במדרש ר' תנחומא אמרו: 'כמה מעלות היו בסולם? - ארבע'. כלומר: אמרו והנה סולם מוצב ארצה... וראיתי באחת הנוסחאות 'כמה מעלות היו בסולם? - שבע'".

כלומר:  הרמב"ם הכיר שני פירושים שונים לשאלה הנדונה עתה - מִסְפָּר השלבים בסולם, והם: 4, ו-7. לשני מספרים אלו מצטרף המספר השלישי: 12. המעניין בשלושתם - כקבוצה אחת -  הוא שהם אינם מוכרים לנו, כיום מכל ספר שהוא. במדרשי תנחומא שלפנינו חסר הקטע המצוטט על ידי הרמב"ם, ונמצא ששלושת המספרים, כשהם מקובצים יחדיו, מהווים איסוף של מסורת שנעלמה מעם ישראל.

לא פחות מפתיעה היא עמדתו של הרמב"ם הקובע כי המספר 4 הוא 'נפלא ומקום התבוננות'. למָה התכוון המורה הגדול במלים אלו? יתר על כן, הרמב"ם במקום אחר בספרו (מורה נבוכים ג'/כו'), דוחה מכל וכל את כל העיסוק במספרים, וקובע כי: "אבל... שיהיה מניינן [של פרטי המצוות] מניין מסוים, לזה אי אפשר ליתן טעם כלל, וכל מי שמעסיק עצמו לדעתי בהמצאת טעמים לאחד מהפרטים הללו, הרי הוא הוזה הזיה גדולה". נמצא, אפוא, הרמב"ם שדוחה לחלוטין את העיסוק במשמעות המספרים של המצוות, הוא האיש המודיענו כי יעקב אבינו ראה 4 שלבים בסולם, והוא מספר נפלא.

בקיצור יוסבר עתה כי למספר 4 יש משמעות קוסמית, למספר 7 יש משמעות אלוהית, ולמספר 12 יש משמעות של זמן, ועד שיוסבר העניין ראוי לכל לומד לבחון הן את השאלה והן את התשובות שניתנו, תשובות שאבדו, ועתה שבו לבית מדרשנו, והן ראויות לבחינה ודיון.

פרופ' מאיר בר-אילן

אוניברסיטת "בר-אילן