נוּמֶרוֹלוֹגִיָה בפרשה -"וישלח"

ר' אברהם אזולאי בפרושו על התורה "בעלי ברית אברהם" (פרשת וישלח), מביא את דברי רב נחשון גאון, ראש הישיבה בסורא, על המסופר בפרשתנו בדבר הבהמות ששלח יעקב לעשו כדי לפייסו לפני פגישתם:

רב נחשון מראה, בדרך שאדם מודרני אינו מסוגל לחשֵב, מה היה מספר הבהמות שהותיר יעקב בידיו לאחר שנתן לאחיו 220 בהמות (פעמיים 200 ופעמיים 20). כתוב כך:

"יעקב אבינו הכין בדרך חכמה מנחה לעשו אחיו: 'עזים מאתים ותישים עשרים' - המניין הזה לסוד נסתר, ועִרֵב עימהם מניינים אחרים להסתיר הסוד. אמנם, לכך אמר 'עדר עדר לבדו ורווח תשימו בין עדר ובין עדר'. והסוד, דע כי חכמי החשבון אומרים כי יש מנין נקרא 'מנין נאהב', וזה כי הם שני מניינים, וחלקי כל מניין מהם כמניין החשבון השני, והם מאתים ועשרים, וחלקי מאתים ועשרים הם רפ"ד, וחלקי רפ"ד הם מאתים ועשרים..."

על פי כללי המתמטיקה המוכרים לקורא המודרני אי אפשר לדעת מה היה מספר הבהמות שנותרו בידי יעקב, ועל כורחנו באים אנו לומר כי פירושו של רב נחשון נסמך על מתמטיקה פיתגוראית, מתמטיקה היודעת כי היחס בין שני מספרים אלו: 220 ו- 284 (רפ"ד), הוא יחס ה'נאהבים' (amicable).

"מספרים נאהבים" הם שני מספרים המקיימים תנאי מתמטי מוגדר והם 'זוג'. הסבר הקשר בין המספרים מבוסס על הידע המתמטי של רב סעדיה גאון: אם נחבר את כל המחלקים של המספר 220 חוץ מהמס' 220 עצמו (מספרים שהמס' 220 מתחלק בהם ללא שארית), נקבל את המס' 284.

(284= 1+2+4+5+10+11+20+22+44+55+110)

ואם נחבר את כל ה"מרכיבים" (המחלקים) של המספר 284 (חוץ מהמס' עצמו), נקבל את הסכום: 220.

( 220= 1+2+4+71+142)

מכאן, ששני המספרים - 220 ו-284 הם "מספרים נאהבים". כלומר, ראש הישיבה בבבל, שהיה גם אסטרונום, הבין כי המספר 220, אף כי אינו מופיע במפורש, ומתייחס למתנות יעקב לאחיו עשו אינו מספר 'מקרי', אלא מספר בעל משמעות פיתגוראית, לפיה מספר מביע לא רק כמות אלא גם איכות - של 'נאהב', ואין אירוע יותר מתאים למספר 'נאהב' מאשר מפגש בו אח השנוא על אחיו מבקש להתפייס באמצעות מתנות במספר מסוים, מספר בעל משמעות.

 פרופ' מאיר בר-אילן

 אוניברסיטת "בר-אילן"

www.torah.in/he