מס' צפיות - 677
דירוג ממוצע -
פרשת מקץ - "למה תתראו"
עם ישראל ניצל מפגעי הטבע איך ניצלו יעקב ובניו מהרעב ששרר בעולם?
מאת: דוד דרומר 21/12/08 (21:52)

שולחן-השבת

 

 

מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,

לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד

 

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי ורב אזורי

בת חפר - עמק חפר

 

פרשת מקץ - "לָמָּה תִּתְרָאוּ"

 

עם ישראל ניצל מפגעי הטבע

איך ניצלו יעקב ובניו מהרעב ששרר בעולם?

אמונה וביטחון גם כשמתרחשת קטסטרופה בעולם

 

יעקב ובניו ניצלו מהרעב

 

 

המצב הכלכלי בעולם התדרדר לשפל נורא ואיום, "רעב[i] היה על כל פני הארץ", פשוטו כמשמעו לא היה מה לאכול ואנשים גוועו ברעב, חוץ מבארץ מצרים, שהמשנה למלך, יוסף הצדיק, אגר מזון במחסנים במיוחד עבור העת הזו וכך הציל את תושבי הארץ שהפכו לעבדיו.

 

בתקופה הראשונית של הרעב - עדיין נותר בעולם 'אי בודד' של רווחה כלכלית, הלא הוא במחנה ישראל, של יעקב ובניו, שלא נזקקו "לשבור אוכל במצרים" והיה להם די מזון למחיה במאגרי המזון שלהם [אך יעקב הזהיר אותם שלא יראו לעיני-כל שיש להם מזון, כדי לא לעורר קינאת עמים אחרים[ii]], ורק בשלב מאוחר יותר גם הם נפגעו מהרעב ואז יעקב שלח את בניו לרדת למצרים לרכוש מזון.

 

כמובן שהדבר מעורר תמיהה: הרי היתה בצורת בעולם כולו וגם בארץ כנען שבה גרו יעקב ובניו, ואם-כן כיצד יעקב ובניו, ניצלו - בתקופה הראשונה של הרעב - ממפגעי טבע אלו ונותר בידם שפע מזון למחיה, בשעה ששאר תושבי ארץ כנען סבלו מחרפת רעב של ממש?

 

ניתן להסביר זאת בעובדה שעם ישראל הם עם קרובו של הקב"ה ומשמים שומרים ומגינים עליהם בדרך על-טבעית שלא ינזקו מהטרגדיה שפקדה את העולם. ואכן מצבים דומים היו לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל, שפעמים רבות בעתות צרה וצוקה ניצלו בני ישראל בנסים בחסדי שמים. דוגמא מפורסמת היתה בימי יצחק אבינו ואבימלך, כשהיה רעב כבד בארץ ורק יצחק לא נפגע מהבצורת, להיפך באותה שעה שסביבו סבלו מחרפת רעב הוא התברך ביבוּל מושפע בכמות עצומה - "וימצא[iii] בשנה ההיא מאה שערים. ויגדל האיש הלוך וגדל עד כי גדל מאוד. ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה גו'".

 

אבל אם-כן צריך להבין מדוע בשלב יותר מאוחר יעקב ובניו כן הושפעו מהרעב והם נזקקו לרדת למצרים ולשבור אוכל, וכי ברכת ה' והגנתו לא יכלו להימשך כל שבע שנות הרעב? זאת ועוד, גם על יצחק אבינו צריך להבין, הרי באמת גם הוא ניזוק לרעה מהרעב, בכך שהוא נאלץ לעזוב ביתו ולנדוד ולקבוע את מגוריו בגרר שרק שם היה לו מזון, וכי ברכת ה' לא יכלה לגרום לו להתפרנס בכבוד בביתו[iv]?

 

ויתירה מזו אברהם אבינו, ראש האומה היהודית, ניזוק ממש מהמפגע הטבעי של בצורת הרעב, כמסופר בפרשת לך לך שלאחר שהוא הגיע לארץ כנען, פרצה בארץ בצורת קשה בארץ והוא נזקק לגלות מהארץ ולרדת למצרים[v], והדבר תמוה מדוע אברהם הצדיק לא זכה לברכת שמים, לפחות כמו צאצאיו - יעקב ובניו, ומדוע הוא הושפע וניזוק מפגעי הטבע?

 

מעל הטבע

 

 

מכאן אנו מבינים שלמרות שה' שומר על היהודי ומרומם אותו מעל חוקי הטבע שההתרחשויות הטבעיות שבעולם לא יפגעו ולא יזיקו לו, בכל-זאת לפעמים הוא כן ניזוק ממאורעות הטבע, וזאת לא בשל תלותו בטבע, אלא מתוך כוונה ורצון אלוקי שיתרחש ליהודי משהו ולא כי הטבע שולט ביהודי. כפי שמסבירים חז"ל בנוגע לאברהם אבינו, שהסיבה שהוא היה מוכרח לצאת מהארץ וללכת למצרים לא היה בשל 'חוק הטבע' של הרעב ששר בארץ, אלא בשל רצון ה' "לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען ועכשיו משיאו לצאת ממנה" [אלא שהדבר 'הולבש' בדרכים טבעיות שיהיה רעב בארץ, אבל בעצם יש כאן יד אלוקית המכוונת שאברהם ירד מהארץ].

 

ואף יעקב ובניו לא היו תלויים במצבי הטבע, ומה שבסופו של דבר הם נזקקו לרדת למצרים היה בשל רצונו של ה' שבני ישראל יחיו במצרים [כדברי ה' לאברהם בברית בין הבתרים - "גר יהיה זרעך בארץ לא להם גו'"], אלא שכדי "להלביש" את ההנהגה האלוקית בדרך הטבע, סובב ה' שיהיה רעב בארץ ויעקב ובניו יזדקקו לרדת לגלות בארץ מצרים, אבל באמת היהודי חף ונעלה מכל תלות טבעית, וכל אשר עמו מכוון ומונהג מאת ה'.

 

העם היהודי הוא על טבעי ואינו תלוי בגדרי הטבע. כפי שהיה בניסי החנוכה, שעם ישראל ניצח במלחמה את הצבא היווני העצום שמנה עשרות או מאות אלפי חיילים והוא היה מצוייד בכלי נשק מתקדמים וכו', וקומץ חייילים יהודים, החשמונאים, חדורי אמונה וביטחון בה' הביסו וגירשו מהארץ את הצבא העצום והכי מפואר שהיה בעולם באותם השנים, כי היהודי הוא   מעל למגבלות חוקי הטבע.

 

"כאילו אתם שבעים"

 

 

באיזה זכות היהודי זוכה בברכת ה' העל-טבעית והוא ניצל מהקסטרופות הכלכליות הפוגעות ומכות בעולם - עיון בדברי יעקב לבניו, עם תחילת הרעב הגדול, מלמד אותנו את הדרך לזכות בדבר: "למה תתראו, למה תראו עצמכם .. כאלו אתם שבעים כי באותה שעה עדיין היה להם תבואה".

 

כדי להבין את עומק דברי יעקב נתבונן בהם תחילה: הרי לכאורה קיימת סתירה בדברים הללו - תחילה אמר לבניו "כאילו אתם שבעים" משמע שבאמת הם לא היו שבעים, אלא שרק 'כאילו' הם שבעים, ובהמשך נאמר ש"באותה שעה היה להם מזון", משמע שהם שבעו באמת ולא ב"כאילו"?

 

פירוש הדברים כך הוא: אכן רק "באותה שעה היה להם מזון", פשוטו כמשמעו, מצב המזון שלהם היה מוגבל, במחסני המזון היתה כמות מוגבלת המספקת רק "לאותה שעה", לזמן קצוב ומוגבל ואילו העתיד שלהם נראה רע מאוד, היות שבצורת קשה היתה בארץ, וסביר להניח שכשיתרוקנו מחסני המזון הם לא ימצאו דרך לשוב ולמלאותם והם עלולים להגיע לחרפת רעב;

 

אך למרות המצב העלול להיות קשה ומסוכן, בני יעקב לא הראו שום סימני מצוקה, להיפך הם התנהגו בבטחון עצמי גמור ומוחלט בה' שהכל יהיה לטובה, וזו כוונת הדברים "תראו עצמכם כאילו אתם שבעים" - הם שידרו תחושת ביטחון ורוגע כאילו יש להם מספיק מזון והמשבר הכלכלי לא מאיים עליהם, ודווקא בזכות תחושת הביטחון והמרגוע שלהם, הם זכו בברכת שמים, והם היו ראויים להיות מבורכים בפרנסה גם בעתות המשבר העולמי.

 

ובסגנונו של הרבי בלקוטי שיחות: "לא היה שום ספק בלבם של בני יעקב והם היו חזקים בביטחונם שה' לא יעזוב אותם בימי הרעב ובפרט כשראו שיש להם תבואה בעת ששאר אנשי כנען רעבו מפני חוסר התבואה, הרי זה שהם זכו לברכה והצלחה שלמעלה מהטבע, חיזק את ביטחונם שה' ימשיך לכלכלם גם להבא הקב"ה במקומם, לכן הם הראו עצמם כאילו הם שבעים כי כך הרגישו בבטחונם החזק בה'".

 

אלא שבסופו של דבר ה' רצה שהם ירעבו בארץ וזאת לא בשל חוק הטבע אלא בשל הרצון והכוונה האלוקית שהם יירדו לגלות במצרים, כאמור.

 

"בימים ההם ובזמן הזה" - העם היהודי אינו נתון תחת שליטת חוקי הטבע, וחוקי הטבע והמשבר הכלכלי העולמי אין כורח המציאות שיפגע בעם ישראל, כאשר ישראל מאמינים ובטוחים בה' אלוקינו שישמור ויגן עליהם, וודאי שבזכות כך ימצאו ברכה אלוקית להניצל מהמשבר ולהמשיך ולשגשג בכל טוב.

 

האמונה והביטחון בדבר הכי עיקרי וחשוב - בהכרזתו של הרבי ש"הנה הנה משיח בא" ושדורינו הוא הוא הדור האחרון של הגלות והוא הוא הדור הראשון לגאולה האמיתית והשלימה; עצם האמונה תעורר ותזרז את ההתגלות הנעלית של חנוכת בית המקדש והדלקת נרות במקדש בחג החנוכה, על ידי הכהן הגדול במהרה בימינו בקרוב ממש.

 

מקורות: לקוטי שיחות חלק ל, עמוד 190. ועוד.

                                                                                                                  www.torah.in/he

  

לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות-הארות שיתקבלו בשמחה, למייל: rabayyk@zahav.net.il

                           www.torah.in/he  

 

[i]

בראשית, פרק מt, פסוק נו.

 

[ii]

בראשית, פרק מב, פסוק א.

 

[iii]

בראשית, פרק כו, פסוקים יב-ג.

 

[iv]

בראשית, פרק כו, פסוק א.

 

[v]

בראשית, פרק יב, פסוק י.

 

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר