שלשום פורסם שאשה אתיופית נרצחה בחיפה ע"י בעלה שאח"כ התאבד בתלייה על עץ וזאת למרות שהאישה התריעה הן בפני המשטרה והן בפני העובדים הסוציאליים שלא עשו דבר למנוע את הזוועה.

דבר זה מוביל למסקנה שמדינת ישראל לא מתעניינת באזרחייה הזרים, ואם הקרבן אינו ישראלי גם התקשורת לא מתעניינת בו ולא מסקרת אותו.

אך מדובר במשפחת פשע העיתונים ממלאים 5-7 עמודים ,התקשורת מסקרת בחדווה והמשטרה פותחת בחקירה מאומצת על מנת לגלות מי עשה זאת? מצב זה די מדאיג ואפילו מקומם.

אלפרון, רוזנשטין, אברג'יל ודומיהם הם עבריינים שבחרו בכך וצריך לתת להם לחסל אחד את השני כמובן מבלי לפגוע באזרחים חפים מפשע (שתפקידה של המדינה להגן עליהם) ואילו כאשר רוסיים אתיופים ואחרים נרצחים חובה עלינו כחברה מלוכדת לעשות הכל למנוע את הרצח הבא ולא לשקוט על השמרים.

חובה להפיק לקחים וליישמם אחרת זה סופנו כחברה נ"ב: כל הכבוד לשופטת ששלחה את אונסי הנערות מנתניה ל16 חודשי מאסר

ובהצלחה לשירה שהורידה במשקל.