הפעולה עובדת טוב מאוד. טוב מדי. וההתרשמות של אנשים היא שזה בזכות עבודה טובה של ברק. אין ספק. ברק הוא שר ביטחון טוב. הוא מנוסה מאוד, ומבין בכל מה שנוגע לצבא. אבל כוחם של מנהיגים טובים נמדד כששום דבר לא הולך כצפוי. חמאס מפגין חולשה מולנו, חולשה מפתיעה.

המודיעין שלנו היה מדויק יותר מהצפוי, חיל האויר טוב יותר מהצפוי. אם במלחמת לבנון השניה המצב היה דומה- תוצאות המלחמה, על אף ניהולה הכושל, היו טובות בהרבה. הזיכרון של העם שלנו קצר. קצר מדי. פעולה אחת, שרק התחילה ואיננו יודעים את תוצאותיה, מעוורת את עיני העם, שבוחר בקדימה ובעבודה. אותן מפלגות שבמשך שנים לא הגיבו להתקפות המחרידות על הדרום. אותן מפלגות שברחו מעזה והפקירו את הגבול לידי מצרים.

מפלגות אלה אמנם מתמודדות עכשיו עם המצב, אבל זהו מצב שהן עצמן יצרו. בנסיגה מחבל קטיף ומציר פילדלפי יצרו המפלגות האלה, בראשן לבני וברק, אותם אנשים שיעמדו בראשן לאחר הבחירות, מדינת טרור.

כניסה לעזה שלא על מנת לכבוש ולהישאר חודשים רבים היא טעות. לא ניתן לפרק את החמאס מיכולתו לירות אל עבר ישראל בלי לשהות באיזור ולעשות עבודה סיזיפית וארוכה, שתגבה קורבנות מאיתנו. קורבנות מהצד השני הם לא דבר שצריך להתייחס אליו, כל עוד צה"ל משתדל לא לפגוע בריכוזי אוכלוסיה. משתדל יותר מדי. אם ניכנס לעזה, זה יהיה מסיבה אחת- יותר מנדטים בבחירות.

להצביע היום לשמאל זה פשוט טמטום. מדיניות השמאל עם היד העדינה כלפי הטרור כשלה, קרסה והתפוררה אל מול עינינו פעם אחר פעם במשך שנים, ועכשיו בירי לכיוון אשדוד.

צריך להיות מטומטם כדי לא לראות את המציאות כפי שהיא- ערבים לעולם לא יגיעו לשלום איתנו. אפשר להשיג ביטחון בדרך אחת- מדיניות של יד חזקה ותקיפה מול כל מי שתוקף אותנו. שלום כזה קיים עם סוריה כבר 30 שנה. השלום עם מצרים הוא שונה מפני שמצרים, או לפחות הנהגתה, מתנתק מהעולם המוסלמי המפגר הרבה אחורה, וחי בסרטים של טרור ומלחמות, ושואף להגיע לעולם המערבי, המתון, השפוי, המתקדם.

אל תעשו את הטעות הזאת שוב, לא לבני ולא ברק יכולים להנהיג את המדינה מול האיומים שיש עליה היום. רק גוש ימין גדול, פטריותי, שיציג כוח מול מדינות הסביבה, ולא כניעה והתרפסות, יוביל אותנו למיגור האיומים.