לכתבתו של zvidoc בפרשן לחצו כאן

היום קיבלתי צו 8, מחר אני אמור לצאת לבסיס האימונים בדרום הארץ. זו הפעם השלישית ש"זכיתי" לקבל צו זה בשנים האחרונות. כאשר הייתי בגיל 18 צעיר וחדור מוטיבציה, היה ברור לי שאשרת בקרבי כי אני מאמין שאם כבר אז כבר כמו שצריך, התגייסתי לגולני (לא מרצון :-)) והיום אני משרת בחטיבת מילואים של יוצאי גולני.

אז בשנות עלומיי הייתי אמנם שש אלי קרב, וחיכיתי להזדמנות לנצל את כישוריי ומה שהתאמנתי עבורו. מרבית שירותי בסדיר הייתי בלבנון, שם גם נחשפתי למראות לא נעימים ושם גם הבנתי שקרב זה לא ענין כייפי ולא בדיוק כפי שנראה בסרטים. בשנים האחרונות בשירותי במילואים התייצבתי בצו 8

 1-חומת מגן" שפרצה אחרי סדרת פיגועים רצחניים שגבו מעל ל135 קורבנות בנפש בלב הארץ שהשיא היה הפיגוע במלון בנתניה ערב ליל הסדר ולמעשה לתחילתה של האינתיפאדה השנייה, בה נכבשו ערי הגדה.

2- לבנון השנייה שפרצה עקב חטיפתם של רגב וגולדוואסר ז"ל אחרי 6 שנות הבלגה רצופה לחטיפות חיילים (הר דב),ירי טילים לעבר ישראל,נסיונות חדירה ופיגועים בישובי הצפון (מצובה),ירי צלפים ורציחתם של טכנאי קשר (זרעית) ועוד אין ספור אירועים ששום מדינה ריבונית לא היתה עוברת עליהם לסדר, כל זאת אחרי הבריחה ונסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000.

3-"עופרת יצוקה" מבצע שחתם 8 שנות הבלגה על ירי טילים לעבר ישובי הדרום שדרות ועוטף עזה, ואחרי נסיונות כושלים להימנע ממבצע צבאי ואחרי ישיבתו של חייל צה"ל בשבי כמעט 1000 ימים!!!

עד כאן סקירה על אירועים בטחוניים שגרמו לכך שאגוייס בצו שמונה, אירועים אלה שמשקפים גישה פחדנית ותבוסתנית של ההנהגה בישראל בשנים האחרונות, הבלגה על מעשים ששום מדינה שמכבדת את עצמה לא היתה עוברת לסדר היום, וגישה שכל עיקרה הפקרת אזרחי ישראל לגחמותיהם של ארגוני טרור מצפון ומדרום והפיכת אוכלוסייה שלמה לבת ערובה לרצונם.

גישה שדאגה יותר לשלומם ובטחונם של החיילים, מאשר על אזרחיה הלא חמושים כפי שארע בפינוי בסיסי צה"ל בדרום זיקים וכו' מבלי לתת מענה לאוכלוסיה האזרחית בשדרות , אשקלון ושאר ישובי עוטף עזה, ובכך התהפכו היוצרות במי מגן על מי.

הגישה הפחדנית והתבוסתנית הזו גרמה לכך שכאשר הוחלט לצאת לפעולה כזו או אחרת ההתנגדות היתה קשה ומסובכת יותר עלתה לא פעם בקורבנות מיותרים שהיו יכולים להיחסך לו היו פועלים קודם .

עכשיו אחרי שמונה השנים של הפקרת הדרום החליטה המדינה לא עוד (גם אם היו כאן שיקולי בחירות) ולעשות מעשה, קם לו אדם וממשיל זאת לגחמה ומשחק גלדיאטורים והשד יודע מה. "יקומו הנערים וישחקו לפנינו?" רק אדם שמחשיב עצמו כמורם מעם שיושב לו בארמון השן בפינתו השקטה והבטוחה יכול לחשוב כך ועוד לעלות את זה על הכתב, ברור לי כשמש שלו היה אותו כותב חי בשדרות או אחד מיושובי עוטף עזה בשמונה השנים האחרונות או חלילה ובנו היה נחטף בשבי האוייב וכיו"ב לא היה מעז לכתוב ולפרסם מאמר כזה.

מחר אני עולה על מדים ואני גאה על כך שאוכל ליטול חלק בהבאת חיי שלווה ושקט לילדי ותושבי הדרום (מעל מליון אזרחים), כפי שהייתי גאה על יציאתי בנסיון הכשל להשיב הביתה את חטופי צה"ל רגב וגולדוואסר ז"ל וכפי שארע באינתיפאדה השנייה.