אם להסתמך על תרגום סעיפי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם מס' 1860 כפי ופורסמה הבוקר ב-ynet, הרי לשם שינוי ישראל השיגה יתרון גדול וזאת למרות דעתם של רוב הטוקבקיסטים של אותה כתבה עצמה.
כדאי לקרוא מעט מהתגובות לפני המשך קריאת מאמר זה, "העליהום" הבלתי נלאה של חלק גדול מהמגיבים , אשר בוודאי גם מייצגים נדבך רחב של העם בישראל, בעת מלחמה, גורם להם להיות עיוורים ומלאי השטנה שלהם , לא נותן להם שהות לחשוב.
אם נביט טוב במסמך של החלטה 1860, נראה קודם כל כי היא כמעט ריקה מתוכן באשר לכל הקשור למצב לאשורו בכלל ולמדינת ישראל כפרט. בכותרת הכתבה של ynet נאמר " חמאס לא מוזכר" ובפתיח הוסיפו כי גם גלעד שליט לא. אמנם נכון יש "החלטה" להפסקת אש , אך עם מי ועל מי היא חלה. למעשה על אף אחד כי החלטות כאלה יכולות להגיע רק בין צדדים אשר רוצים בכך.
אם כן מדוע מדינת ישראל זוכה כאן להישג, דווקא בגלל אי ציון שמו של החמאס כגורם שותף לסכסוך , לעומת זאת הרשות הפלסטינית זוכה להתייחסות, וכפי וכולם יודעים , כרגע אין לה השפעה על רצועת עזה.
מבחינת ממשלת ישראל , מצב זה משאיר בידה כמעט יד חופשית אבל , רק כמעט, כי פרשנות שגויה של החלטה זו יכולה להביא מדינות שונות , אשר יחסם אל ישראל הוא אמביוולנטי ובעייתי, לנצל את חסך התוכן של ההחלטה על מנת להפעיל לחצים על ישראל אשר יהיו יותר גרועים מהחלטת או"ם יותר משמעותית.
התמונות המתרבות מדי יום של אזרחים וילדים הנפגעים קשות ברצועת עזה מאש כוחותינו, לא עושות טוב לשיווק של צידקתינו וחשוב לומר כי זה רק מרחיק את המדינות הערביות והאסלאמיות , אשר כבר קיבלו את קיומינו כעובדה , להתרחק מאיתנו כפי וראינו סימנים מתורכיה.
גם עלינו , תמונות אלו צריכים להשפיע, מאחר ולאבד צלם אנוש זה יותר מהיר מאשר להרוויח אותו. אמנם טוהר הנשק של צה"ל כבר מזמן נשאר בסימן שאלה, אבל על נא נטעה, לא בחיילים מדובר ולא בחינוכם, אלא במטרות ובאשרות אשר הם מקבלים על מנת לבצע את משימתם. כניסת כוחות הצבא רגלית למלחמה , ותהיה זו בעזה או בלבנון, אמנם מסכנים את חיילנו , ועל כך היה צריך לחשוב מראש, אבל לכאורה נעשית על מנת לצמצם את פגיעה מיותרת באזרחים חפים מפשע ע"י פעולות חיל האוויר. היישום של רעיון זה נראה מסובך בעליל ותוצאותיו לא תמיד משכנעות, בייחוד כאשר אנו סופרים גם יותר נפגעים בין כוחותינו.
ברור כי עתה יש לעשות הכל על מנת והמלחמה הזו תניב תוצאות פוליטיות משמעותיות וחיוביות לישראל אך הזמן קצר מאד וכפי וכבר ראינו בעבר , לא אנו מחליטים מתי להפסיק את המשימות והיעדים אלא הלחצים אשר נכונים לנו ממדינות העולם ובייחוד אלו אשר ידידותם יקרה לנו.
באשר לגלעד שליט, ברור כי השבתו הביתה כחלק מהישגיי הלוחמה בדרום, תהיה דבר יקר לכולנו , אך אל נא נהיה תמימים , לא לשם כך יצאו למערכה, מנוהלת נכון או לא, היא נועדה לסיים את הסגה של ירי הרקטות מהרצועה לישובי עוטף עזה וכעת מאחר והמערכה בעיצומה, יש לצפות כי היא תביא תנובה עם מינימום נפגעים בצד חיילנו ועד כמה ואפשר הימנעות מפגיעה באזרחים של הצד השני.
אל לנו להתרשם יותר מידי מהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם כמו גם והתעלמות מוחלטת ממנה אינה ראויה. כי עדיף לנו להתייחס אליה כאל הישג של מתינות אשר לא מכוון אצבע ישירה אל ישראל אלא אל המצב עצמו תוך כדי התעלמות מוחלטת מהחמאס כישות.