מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,

לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי ורב אזורי

בת חפר - עמק חפר

פרשת שמות

ההבטחה האלוקית לגאולה

בעבר ובעתיד

השם האלוקי שבכוחו נגאלים * התגלות אלוקית למשה והבטחה לגאולה * על-ידי קריאת שם האדם ממשיכים חיים ברכה ורפואה * בין גאולת מצרים שיש אחריה גלות לגאולה השלימה שאין אחריה גלות

הגיע זמן הגאולה

בפרשת השבוע מסופר על ההתגלות האלוקית שהיתה למשה רבינו בלבת האש בסנה, שה' אמר לו: שמעתי את זעקותיהם וצעקותיהם של בני ישראל בגלות המצרית, ראיתי את סבלם ומכאוביהם מנוגשיהם  המצריים, לך אמור להם ש"הגיע זמן גאולתכם".

שאל משה רבינו את הקב"ה: כשאבוא אליהם הם ישאלוני מה שמו של ה' ששלחני אליהם: "ואמרו לי מה שמו, מה אומר אליהם"? ענה לו הקב"ה: "א-ה-י-ה אשר א-ה-י-ה זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור".

לדעת את שמו של הגואל

דברי משה רבינו דרושים ביאור ובירור - מדוע חשש שישראל ישאלו מה שמו של הבורא החפץ להצילם משעבוד הגלות, מה זה משנה שמו, העיקר שהוא יגאל אותם?

משל למה הדבר דומה, לאדם החבוש בצינוק בבית-האסורים, מוכה, מושפל ומבוזה, מועבד בעבודות-פרך ימים ולילות עד שאין עוד ביכולתו לסבול את הצרות וההשפלות והוא קץ-בחייו! לפתע התבשר שבאים לחלצו מהכלא האיום ולשחררו לחופשי, האם היא ישאל מי בא לגואלו? האם יתנה את שחרורו בידיעה מדוייקת של זהות המשחרר? וודאי שלא! העיקר הוא עצם שחרורו, לבו מלא שמחה והתרגשות אדירה מבשורת הגאולה הקרובה, יותר מזהות הגואל;

אם-כן מדוע משה רבינו חשש שבני ישראל המצויים תחת שיעבוד מצרים הרשעים, יתענינו לפני גאולתם מה שמו של הגואל אותם?

ואם הדבר נבע מחששו של משה שיש כאלו שאינם מאמינים בה' ובגאולתו, הרי לכאורה מה תוסיף לאמונתם ידיעת שמו של הבורא: מי שמאמין בו - אינו זקוק שיאמרו לו את שמו המלא; ומי שאינו מאמין בו (לא-עלינו) - לא תועיל לאמונתו ידיעת שמו הקדוש?

זאת ועוד: הרי משה רבינו ידע כמה משמותיו של הקב"ה [ובוודאי ידע את השמות הקדושים שנתגלו לאבות הנביאים שהיו בדורות שלפניו, אותם שנזכרים בספר בראשית שלפניו], מדוע אם-כן שאל את הקב"ה מה שמו, בעוד שהוא כבר יודע כמה משמותיו?

[יש עונים לשאילה זו שהיות שמשה היה ישר ואמיתי "דקדק מאוד במסירת דברי השם בכל שליחותיו ונבואותיו" ולא הוסיף עליהן אפילו מילה ואות אחת, לכן, היות שבנבואה זו לא נאמר שמו הקדוש של ה', לא רצה להוסיף ולומר את שמו מתוך ידיעותיו האישיות, משום שאינן חלק מנבואה זו].

השמות הקדושים של הבורא

בניגוד לסברא הפשוטה ששם הוא דבר שולי חיצוני ולא חשוב כי מה משנה השם - העיקר הוא הדבר עצמו ולא שמו - מוסבר בתורת הנסתר שיש משמעות גדולה ועצומה בשמות: שם הוא "הקוד הרוחני של החיים". כשקוראים לאדם בשמו, פותחים וממשיכים ממקור הברכה והשפע האלוקי, תגבורת שפע ברכה, דרך צינור החיים=השם.

 לכן בתפילות לרפואת חולה מזכירים את שמו, וכן כשאדם התעלף ואיבד הכרתו קוראים בשמו ו(לעיתים) הוא מתעורר מהעילפון, כי בקריאת השם מעוררים ומחזקים את שפע החיים לאדם בעל-השם.

במיוחד בשמותיו של הקב"ה ישנה עוצמה גדולה ומיוחדת, שהם קדושים בקדושה עליונה ונשגבת מאוד, לכן בדרך-כלל בנבואות רבות מוזכר שמו של הקב"ה (ובכל הנבואות לאבות הקדושים, מוזכר שמו של הקב"ה).

לקדושה העילאית בשמותיו הקדושים דין מיוחד בשולחן ערוך יורה-דעה: בכתיבת סת"ם (ספר-תורה, תפילין ומזוזה) אם טעו בכתיבת מילים בדרך-כלל ניתן למחוק ולתקן, מלבד בשמותיו הקדושים של הקב"ה ש"אינן נמחקים" אפילו אם בגין כך נפסל לחלוטין הסת"ם! ולכאורה הדבר תמוה, אם מילה מתוך הציווי האלוקי על המצוות [על שמירת שבת ויום-כיפור, עשרת הדברות וכו'] ניתן למחוק ולתקן, מדוע מילה בשמו של הקב"ה לא ניתן למחוק ולתקן?

קובעת ההלכה שרק את השם האלוקי לא ניתן למחוק ולתקן ואילו את שאר המילים מותר למחוק ולתקן, כי למרות שכל המצוות הן פקודות אלוקיות נעלות של הקב"ה, הרי השם של הקב"ה זה הקב"ה עצמו, ואותו לא ניתן לשנות למחוק לעולם!

וכאשר יהודי מתפלל או קורא בתורה והוא מזכיר את שמו של הקב"ה, הרי הוא פותח את צינור השפע האלוקי וממשיך עליו ברכה וכוח עליון (בהזכרת כל שם אלוקי, נמשך צינור שפע מיוחד השייך לאותו שם קדוש, כפי שיוסבר בהמשך הכוח המיוחד של כל שם משמותיו הקדושים).

מספר שמותיו

שמות רבים להקב"ה, יש מונים שבעים שמות ויש-אומרים הרבה יותר, הדבר נובע מריבוי הכוחות של הקב"ה, כי כדברי חז"ל "לפי מעשי אני נקרא": שם הוא צינור שפע, לכן לבן-אדם וייצור אנוש שיש כוח אחד יש שם אחד, אבל להקב"ה שיש אין-סוף מעשים וכוחות ישנם אין סוף שמות.

כל אחד מהאבות הקדושים קרא להקב"ה בשם מיוחד (אברהם "הגדול", יצחק "הגבור" ויעקב "הנורא"), הדבר נבע בשל הכוח האלוקי המיוחד שהגיע לכל אחד מהם ("לפי מעשי אני נקרא"): אברהם שכוחותיו הרוחניים היו במדת חסד קרא להקב"ה בשם של חסד (גדול), יצחק שכוחותיו הרוחניים היו גבורה קרא לה' בשם של גבורה (גבור) ויעקב שכוחותיו הרוחניים במדת האמת והרחמים קרא בשם זה להקב"ה (נורא).

שבע השמות הקדושים

מבין ריבוי השמות של הקב"ה ישנן שבעה שמות מיוחדים ("שאינן נמחקים") ואלו הם ומשמעותם:

1) י-ה-ו-ה: מידת הרחמים. שם העצם. 2) א-ד-נ-י: אדון ושולט על הבריות. 3) א-ל: כשתולה על חטאי האדם. 4) א-ל-ו-ה. 5) א-ל-ה-י-ם: כשדן ושופט את הבוראים במדת הגבורה. 6) ש-ד-י: מלשון "דן", שאינו זקוק וצריך לנבראים. 7) צ-ב-א-ו-ת: כשדן ושופט בגבורה את אומות העולם ושונאי ישראל.

בתלמוד נמנה השם "א-ה-י-ה" כאחד משבע השמות הקדושים (שאינן נמחקים) אך להלכה קובעים הרמב"ם והשולחן-ערוך שאינו נמנה בין השמות הקדושים שאינן נמחקים. לכאורה הדבר מצביע על פחיתותו משאר השבע שמות, אבל בתורת החסידות מוסבר להיפך: שם זה נעלה בדברים מסויימים יותר משאר שבע השמות.

שם א-ה-י-ה

הפירוש הפשוט של השם א-ה-י-ה שהקב"ה יהי'ה ויימצא בכל מקום, בכל זמן ובכל מצב [הרמב"ם במורה נבוכים כותב ששם זה מתאר את עצם מציאותו וקיומו של הבורא שאינו תלוי בשום תנאי כי הוא "מחוייב המציאות" ולא אפשרי המציאות].

לכן שם זה מיוחד ומופלא, והוא מלווה ושומר על עם ישראל בכל מצב שהם, בין כשהם במעלה רוחנית עליונה - בזמן שבית המקדש קיים, ובין כשהם בגלות כשהמקדש חרב, כי משמנותו א-י-י-ה שהוא יהיה תמיד ולעולם.

בשל כך שם זה אינו מהשמות הקדושים (שאינן נמחקים), כי כוחו מיוחד מהם, שכן הוא חובר ושוכן בעם ישראל לא רק בעתות הקדושה שלהם, אלא גם כשהם יצאו חלילה מגבול הקדושה וירדו לגלות ארץ-העמים, גם שם השם א-ה-י-ה מלווה את עם ישראל ושומר עליהם.

השם של גאולת העולם בימות המשיח

שם זה הוא גם השם לגאולת עם ישראל, כי עיקר ענינה של הגאולה שמציאותו של הקב"ה בכל מקום תתגלה ותראה לעיני כל:

למרות שבביאת המשיח יתרחשו פעולות עצומות ומופלאות רבות, כדברי הרמב"ם בסוף ספרו שהמשיח יביא ישועה לעולם, פרנסה שתהיה בריווח ובשפע, כל החולים ירפאו ממחלותיהם ("בני חיי ומזוני רוויחי ובכולם רוויחי"), כל העולם ילמד תורה וידע את ה', הרי זה לא מבטא את מהות תמצית ענינו של המשיח,

הפעולה המרכזית שתתרחש בימות המשיח היא הסרת ה"מסך" של העולם הגשמי-חומרי המעלים ומסתיר את המציאות האלוקית של הקב"ה בכל דבר ודבר בעולם ובטבע הגשמי: כישבוא המשיח יראו כל בני האדם את ענינו ומהותו של שם א-ה-י-ה: שהקב"ה נמצא בכל דבר וענין.

זה סוד משמעות הפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", כי משמעותו הפשוטה היא הכרזה שאין עוד א-ל אחר בעולם. אבל לכאורה דבר כזה צריך היהודי להכריז מידי בוקר וערב, שאין א-להים אחרים, היעלה על הדעת שיש דבר כזה, היתכן שבני יעקב השבטים הקדושים צריכים להכריז בפני אביהם הזקן שאינם מאמינים בעבודת אלילים?

 אלא מסביר אדמו"ר הזקן את עומק כוונת הפסוק: שאין שום דבר אחר בכל הייקום כולו, לא למעלה ולא למטה ולא בכל ארבע רוחות השמים, שאינו חלק מהבורא. "ה' אחד" משמעותו שהכל אלוקות ואין שום דבר חוץ ממנו.

עבודת היהודי בעולם היא לגלות את אמת אלוקית זו בכל העולם וברואיו, וזה יתגלה במילואו בהתגלות השם האלוקי א-ה-י-ה, בגאולת עם ישראל מהגלות בימות המשיח.

הסבר השאלה "מה שמך"?

זו אפוא כוונת משה רבינו בדבריו להקב"ה - אם בני-ישראל ישאלו אותי מה שמו מה אומר אליהם: השאלה אינה מי הגואל הקב"ה או חלילה-וחס א-להים אחרים, כי היעלה על הדעת שמשה רבינו גדול הנביאים צריך לשלול מהקב"ה דעות שטותיות וכפרניות שכאלו?

אלא הכוונה ב"מה שמו" באיזה כוח אלוקי יגאל הקב"ה את עם ישראל ממצרים: האם בכוח של הגאולה יהיה מעורב גם שם של כוח הדין, שבגינה יכולה הגאולה להיפסק ולבוא גלות אחריה, בשל קטרוגי מדת הדין או שהיא תהיה בשם של חסד ורחמים ואז היא תהיה גאולה שלימה שאין אחריה גלות [לכן למרות שמשה ידע כמה משמותיו של הקב"ה הוא לא שאל את הקב"ה "מה שמו", כי השאלה לא היתה איזה שמות יש לה' בכלל, אלא באיזה שם=כח, מבין כלל השמות האלוקיים, הקב"ה יפעיל בהוצאתו את העם ממצרים].

הקב"ה ענה למשה שהגאולה היה בשם "א-ה-י-ה" שזה שם שהקב"ה נמצא בכל מעמד ומצב, ואילו זכינו היתה משה רבינו מוליך את העם לארץ ישראל בכוח השם הקדוש של א-ה-י-ה והיתה גאולה שלימה שאין אחריה גלות לעולם, אך בשל חטאי דור המדבר נפטר משה רבינו ולא זכה להכניס את העם לארץ בגאולה סופית ומושלמת;

אבל הגאולה הקרובה במהרה בימינו על-ידי משיח צדקינו תהיה גאולה שלימה ומלאה ומוחלטת, שאין אחריה שום גלות, גאולה לנצח נצחים. בכוח השם א-ה-י-ה נזכה לכאולה שהקב"ה בכבודו ובעצמו, עצמותו ומהותו יתברך תתגלה לעיני כל "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר" בגאולה השלימה בקרוב ממש.

מקורות - מפרשי המקרא לשמות פרק ג, פסוק יד. לקוטי שיחות חלק כו, עמוד 10. ספר הערכים חב"ד, חלק א, ערך אה-י-ה.

לקבלת המייל ישירות ולתגובות והערות-הארות שיתקבלו בשמחה, למייל: rabayyk@zahav.net.il   www.torah.in/he