מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,

לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי ורב אזורי

בת חפר - עמק חפר

פרשת וארא

עשרת המכות ומשמעותם

על העונש כ"תיקון" לחטאים * "כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם" * הסברו של הבעש"ט על המלחמה הקשה והעקובה מדם שנמשכה שבע שנים! *חיזוק ועידוד לישראל

סיבה לכל אחת מהמכות

סיבות רבות מונים חז"ל לעשרת המכות שנתן ה' על המצריים, הנה ביאורו של רבינו בחיי[i]:

מכת דם - בעבור שהמצריים העבידו את ישראל בשאיבת מים מהיאור, נענשו שמימיו הפכו דם. מכת צפרדע - בעבור שעוררו את ישראל משנתם לעבוד בפרך עד שישראל קרקרו מסבל וכאב, הביא ה' עליהם צפרדעים שיקרקרו בחדריהם ובמעיהם. מכת כינים - המצריים ציערו את ישראל ולא הרשו להתרחץ ובגופם באו כינים, נענשו שבאו אליהם כנים. מכת ערוב - המצרים ציוו על ישראל לצוד חיות עבורם, לכן נענשו במכת ערוב של חיות רעות. מכת דבר - כעונש על שהעבידו את ישראל לרעות צאנם ומקניהם, הומתו בהמותיהם בדבר. מכת שחין - על שהעבידו את ישראל בחימום והסקת תנוריהם, נענשו בשחין פורח שחימם ושרף את גופם. מכת ברד - על זה שסקלו את ישראל באבנים נענשו בסקילה בברד. מכת ארבה - על שהעבידו את ישראל בעבודה בעצים שלהם, ארבה השחית פירותיהם. מכת חושך - על שסגרו את ישראל בבתי-אסורים חשוכים, ניתנה להם מכת חושך. מכת בכורות - על שהרגו בישראל שהם בכורי ה', ה' המית בכוריהם.

העונש כתיקון

בתורת הנסתר מוסבר שעונשים הניתנים משמים אינה נקמה, כעס ורוגז של הקב"ה, אלא מעין פרס, "תיקון" לפגמי בני-האדם המקלקלים במעשיהם הרעים בחטאים ובעוונות, בבחינת "עונש חינוכי", לעוררם לשוב בתשובה ולתקן מעשיהם.

גם עשרת המכות שנתן ה' למצריים אינם עונש כנקמה בלבד, אלא גם תיקון לחטאי וקלקולי פרעה ומצרים, פשעיהם הנוראיים נבעו מחוסר אמונה שיש בורא ומנהיג לעולם, ועשרת המכות ניתנו ללמדם שיש בורא ומנהיג לעולם - "למען[ii] תדע כי אני ה' בקרב הארץ", וכך "ישובו[iii] המצריים בתשובה אמיתית" על מעשיהם הרעים נגד ישראל. כך אומר הנביא יחזקאל שה' נוקם באויבי ישראל כדי ש"ידעו[iv] כי אני ה'".

סיבה נוספת למכות - קיום ההבטחה לאברהם-אבינו בברית בין הבתרים "ואת[v] הגוי .. דן אנכי", הקב"ה הבטיח שיעניש את גויי מצרים על העבדות וההרג שעשו בישראל[vi].

מכות לגויים כדי להראות לישראל את גבורת ה'

נוסף לסיבות האמורות, כתוב בפסוק סיבה נוספת לעשרת המכות - "התעללתי[vii] במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם", כדי ש"ידעתם כי אני ה"! כלומר ה' מעניש את מצרים כדי "שישראל יכירו את גבורת ה'", ובלשון רש"י "מדת[viii] הקב"ה להביא פורענות על הגויים, כדי שישמעו ישראל וייראו"!

יש כאן אמירה מופלאה במעלת עם ישראל: מתרחשות פעולות אדירות בעולם, עשר המכות, קריעת ים סוף וכו' וכו', וכל זאת כדי שישראל ייראו ויתרשמו מכוחו וגבורתו של הקב"ה!

הבעש"ט[ix] הסביר פעם שלעיתים מתרחשות פעולות עצומות בעולם גם עבור יהודי אחד בלבד (ולא רק עבור עם ישראל כולו):

פעם היתה מלחמה קשה ועקובה מדם בין שני עמים, המלחמה נמשכה שבע שנים, והבעש"ט אמר שהמלחמה נעשתה משמים כדי שיהודי צדיק עובד ה' ישמע את קול תרועת הצבאות הלוחמים וילמד מהם להלחין ניגון "שיעבוד את ה' בניגון ההוא"!

הסכת ושמע דבר מפליא: מהפכות אדירות מתרחשות בעולם, נבנית תעשיה צבאית, צבאות נאבקים, מלחמה עקובה מדם, הרוגים, פצועים וכו' וכו', וכל בר-דעת ייפרש שהכל נובע מסכסוכים פולטיים ומדיניים בין העמים, היסטוריה, קנאה, וכו' וכו', אומר הבעש"ט: לא ולא, כל המלחמה האדירה מתרחשת רק כדי שיהודי אחד יוסיף משהו בעבודתו לבורא! ניגון אחד לעבודת ה'!

"כל מה שעשיתי, לא עשיתי אלא בשבילכם"

דברים דומים כותב הרמב"ם[x] המספר על מלך שבנה ארמון גדול ומפואר כדי לפאר ולרומם את כבוד מלכותו, אבל לא זו הסיבה האמיתית לבניית הארמון; הקב"ה מסבב הסיבות, הטה ראשו ולבו לבנות את הארמון בהשקעה כספית עצומה ובמאמץ עילאי רב, אך ורק כדי שביום מן הימים כשיעבור סביבות הארמון יהודי חסיד, ימצא לו מנוחה והגנה בצל קירות הארמון העצום!

וכן אומר המדרש[xi]: אמר רבי יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה .. וכל האומות מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם .. וישראל מתרעשים ומתבהלים .. ואומר להם: בני, אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם [ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה].

כל התרחשות המלחמות בעולם היא רק בשבילכם, בשביל עם ישראל; כך גם בנוגע ליציאת מצרים, הקב"ה הכה את המצריים כדי להראות לעם ישראל את כוחו וגבורתו.

*

 המכות נחלקות לשלוש קבוצות

בספרי הסוד מוסבר שעשרת המכות נחלקות לשלוש קבוצות, לכן ב"הגדה של פסח" כשרבי יהודה נותן סימנים לעשרת המכות לפי הראשי-תיבות שלהם, הוא מחלק אותן לשלוש מילים: דצ"ך, עד"ש, באח"ב (ולא לארבע או שתי מילים).

המעיין בסיפור מפגשי משה עם פרעה לפני המכות, ימצא שיש סדר מסויים ואחיד במפגשיהם הבנוי לפי חלוקת המכות לשלוש קבוצות - במכה הראשונה מכל קבוצה משה נפגש עם פרעה לבדו על שפת היאור התרה בו והעביר לו מסר רוחני, במכה השניה מכל קבוצה נפגש עמו ועם חרטומיו ועבדיו בארמון מלכותו ורק התרה בהם ובשלישית כלל לא נפגש עמו[xii]:

הקבוצה הראשונה - דצ"ך, דם, צפרדע וכינים: לפני המכה הראשונה, דם, התרה משה בפרעה ("המים אשר ביאור נהפכו לדם") והוסיף מסר רוחני-אלוקי ("בזאת תדע כי אני ה'"). לפני המכה השניה, צפרדע, התרה בפרעה ובחרטומיו ("אנכי נוגף כל גבולך בצפרדעים") אבל לא הוסיף מסר שה' הבורא. לפני המכה השלישית, כינים, לא התרה, לא העביר מסר וכלל לא נפגש עם פרעה.

אותו דבר גם בקבוצה השניה - עד"ש, ערוב דבר ושחין: המכה הראשונה בסדרה זו, ערוב, התרה בפרעה ("הנני משליח .. את הערוב") והוסיף מסר אלוקי ("למען תדע כי אני ה'"). לפני המכה השניה שבסדרה זו, דבר, התרה בפרעה ובחרטומיו ("דבר כבד מאוד") ולא העביר מסר שה' הבורא. לפני המכה השלישית, שחין, לא התרה, לא העביר מסר ולא נפגש עם פרעה.

גם בקבוצה השלישית - באח"ב, ברד, ארבה, חושך ובכורות: המכה הראשונה בסדרה זו, ברד, התרה בפרעה ("הנני ממטיר .. ברד כבד") והוסיף מסר אלוקי ("בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ"). לפני המכה השניה שבסדרה זו, ארבה, התרה בפרעה ובחרטומיו ("הנני מביא מחר ארבה בגבולך") ולא העביר מסר שה' הוא הבורא. לפני המכה השלישית, חושך, לא התרה, לא העביר מסר ולא נפגש עם פרעה.

חלוקת המכות לשלוש קבוצות נעוצה בתפקידן לחנך את פרעה ומצרים, ואת היהודי לאמונה מוחלטת בה'.

שלושה יסודות באמונת ה'

שלושה יסודות באמונה בבורא: א) שהקב"ה ברא את היקום וכל הנבראים. 2) שהוא מנהל את היקום וברואיו כל רגע ואין הטבע מתנהל מעצמו. גם התרחשויות טבעיות נעשות בהשגחה אלוקית, הוא זן מפרנס מקרני ראמים עד ביצי כינים. 3) שביכולת הבורא לשנות את חוקי וכללי הטבע בדרך של נס על-טבעי.

בשלוש אלו כפר פרעה: א) הוא הכחיש לחלוטין את מציאות הבורא, כדבריו "לא[xiii] ידעתי את ה'", לדעתו הטבע קיים מעצמו, ה"יאור" הוא האלו-ה. ב) הוא הכחיש את היות הבורא משגיח ומנהל את העולם, כדבריו "מי13 ה'", הרי הטבע מתנהל מעצמו ומי ה' שיצווה איך לנהוג בעולם. 3) הוא התכחש לכך שה' יכול לשנות את חוקי הטבע, באומרו "מי13 ה' אשר אשמע בקולו", כלומר "מה יכולת יש בו שאכנע בפניו לשמוע בקולו", הרי חוקי הטבע קיימים בקביעות, ואין ה' יכול לשנותם ולהרע לי.

כל קבוצה משלוש הקבוצות שבעשרת המכות, מלמדת ומתקנת את אחת משלוש טעויותיו.

להאמין בבורא

הקבוצה הראשונה שבעשרת המכות - דצ"ך - מלמדת את פרעה להאמין בה', לכן משה אמר לפני המכה הראשונה "בזאת[xiv] תדע כי אני ה'", כלומר תדע ותכיר במציאות הבורא:

1) "המכה הראשונה, דם" - המצריים חשבו שהיאור הוא האלוקים, היות שהשקה שדותיהם הם סמכו עליו ובטחו בו, בהפיכת מי היאור לדם הראה ה' שיש כח עליון מעל היאור, כי "מי שאמר ליאור שיהיה מים, יאמר לו שיהיה לדם".

2) "המכה השניה, צפרדע", היאור שרץ צפרדעים וכשהם יצאו ממנו ועלו ליבשה ונכנסו לתנורים וכו' נוכחו לראות שיש בורא השולט ביאור, "מי שאמר לצפרדע שתחיה במים, יאמר לה שתעלה ליבשה".

3) "המכה השלישית, כינים", מי שאמר לארץ שתוציא יבולה להחיות נפש כל חי (תבואה, פירות וירקות כו'), יאמר לארץ לרחוש כינים שיאכלו באדם ובבהמה. לאחר ממכה זו, האחרונה בסדרת המכות שבאו לחנך באמונה בה', אכן הודו חרטומי מצרים והכריזו: "אצבע אלהים הוא" והמליכו את ה'.

שהבורא מנהל העולם

הקבוצה השניה שבעשרת המכות - עד"ש - מלמדת את פרעה להכיר שה' משגיח ומנהל את העולם ואין הטבע מתנהל מעצמו, כדברי משה לפני מכת ערוב "למען2 תדע כי אני ה' בקרב הארץ":

1) "המכה הרביעית, ערוב", בניגוד לטבע הערוב שהוא מכה בכולם ואינו מבדיל בין דם לדם, הראה הקב"ה שהוא מנהל ושולט בטבע והערוב לא הכה בארץ גושן, וזה מופת חותך וגלוי שיש מנהל ומשגיח גם למאורעות הטבע.

2) "המכה החמישית, דבר", גם בדבר נמשכו הדברים שהפלה ה' בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים, שהם פגעו רק במחנה מצרים ולא במחנה ישראל, ואף מכאן הוכחה שאין הטבע נעשה מעצמו.

3) "המכה השישית, שחין", למרות שהשחין פרח בכל מצרים, לא פגע בישראל להראות שהקב"ה מנהל את הטבע. ועוד זאת תחילה השחין הכה בחרטומי מצרים ורק אחר-כך בשאר המצריים, מפני שהחרטומים בלהטיהם וכזביהם הם שהטעו את פרעה והמצריים שאין המכות אצבע אלוקים, לכן הראה להם ה' שהוא מנהל את הטבע והם הראשונים לסבול מהשחין. לאחר מכה זו, האחרונה בסדרת המכות שבאו לחנך שה' מנהל את הטבע, אומרת התורה "ולא יכלו החרטומים לעמוד גו'", בשל ההכרה שהטבע נתון בידי ה'.

שהבורא שולט בטבע

הקבוצה השלישית שבעשרת המכות - באח"ב - מלמדת את פרעה להכיר בעובדה שיש אלוקים שופטים בארץ, הנותן שכר לצדיקים ועונש לרשעים, הוא משפיל גאים ומגביה שפלים והוא שולט ומשנה את הטבע ברצונו, לכן במכת ברד נאמר "בעבור[xv] תדע כי אין כמוני בכל הארץ":

1) "המכה השביעית, ברד", חז"ל מתארים שניסים רבים היו במכה זו, בהם הראה ה' את שליטתו המלאה והמוחלטת בטבע - אש וברד יחד, הברד הבחין בין צדיק לרשע, גם בין המצריים, למרות שההבדל בין "צדיק" לרשע מצרי רק כחוט השערה ועוד ניסים רבים. 2) "המכה השמינית, ארבה", החיל הגדול של ה' שכיסה את עין הארץ ואין מפניו שום מנוס, אבל בשדהו של הצדיק אף שהיה מוקף בשדות של רשעים שבכולם הכה ארבה - הרי שדהו ניצול מהארבה. 3) "המכה התשיעית, חושך", בנס על טבעי מופלא שרק לרשעים היה החושך ואילו לצדיקים היה אור. 4) "המכה העשירית, מכת בכורות", היתה הבחנה ברורה ומתו רק הבכורות.

עשרת המכות שהכה ה' את מצרים היו ההכנה ליציאה מאפילת חושך הגלות לאור הדגול של הגאולה, בימינו אלו, לאחר שאוייבינו הוכו במכות אנו כבר מצפים ומשתוקקים לגאולה הקרובה, ויהי רצון שנזכה במהרה בימינו ל"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקינו, במהרה בימינו, בקרוב ממש.

מקורות - מפרשי הפרשה. לקוטי שיחות חלק לו, עמוד 33.