האם אתם מעדיפים מועמד שמדבר ישירות אליכם, או אחד שמדבר אל מראיין לא ידוע?

זה ההבדל בין ביבי לציפי ואהוד.

האם אתם מעדיפים מועמד שיושב באולפן לבן וריק, או אחד שמוקף בספרייה פלוס דגל/מנורה?

זה ההבדל בין אהוד לביבי וציפי.

האם אתם מעדיפים אחת שבש"ס שונאים עד כדי קמפיין-נגד אישי?

זה ההבדל בין ציפי לביבי ואהוד.

אהוד, ערבב את הטיח.

אז אתמול נחשפנו לשעה של תשדירים בכל ערוץ (10 ראשון, אח"כ 1 ובסוף 2), ומה אני אגיד לכם, יש הרבה אנשים הזויים במדינה הזו:

פי - איזו מכשפה בשם כנרת מנסה לשכנע להצביע ל"ברית עולם למען ילדנו". אני לא אתפלא אם נגלה שהיא שייכת לאיזו כת, פי עליה.

פק - מפלגת זכויות הגבר המפחיד.

אחריות - השחקן אוהד שחר בתפקיד ההזוי של חייו. בטח גרושתו ענת וקסמן לא מפסיקה לצחוק.

קפ - "כוח הכסף", קמפיין בלי כסף למיגור שלטון הבנקים. רק אותיות ממלאות את המסך, בלי פרצופים. יחד נוכל לשנות את השיטה בלה בלה. בקושי קפ A.

פ - הנכים תמיד נשארים בחוץ. תשדיר טוב, אבל לא לכנסת.

ל - ישראל ביתנו, ליברמן צרתנו. האיש שהפך לבדיחת "ארץ נהדרת" בזכות הסיסמה "בלי נאמנות אין אזרחות", והבטיח לשמור על הצביון היהודי של מדינת ישראל? שילך קיבינימט (לקרוא במבטא רוסי). בוא, בוא נתקוטט! (אלק "רק ליברמן מבין ערבית". שו האדה יא אהבל?).

ב - הבית היהודי, מפד"ל החדשה, אורי אורבך המיושן והלא מצחיק. רד מהגג, כנס לבית וסגור את הדלת לפחות לחודשיים.

עלה ירוק - גיל קופטש יושב על הקבר של בן גוריון, ומסביר למה כדאי להפריח את הנגב עם גראס, במקום לקנות מהערבים. ככה הוא יישאר אצלם, והם ייאלצו לעשן אותו. וכידוע, ערבי טוב זה ערבי רגוע. במיוחד אם הוא רואה את קופטש עם כבשה על הכתפיים. הדה הואה מג'נון.

צומת - עין תחת עין, שן תחת שן, צומת תחת צומת. אף אחד מאנשי התנועה המקורית כבר לא כאן, אבל חפיף. יש מותג, למה למסמס אותו.

דעם - המפלגה החברתית ערבית. הבחורה הצעירה שמובילה את הקמפיין והמפלגה דווקא מאוד משכנעת. שמישהו יקדיש לה ראיון בבקשה, אפילו אם היא תישאר מחוץ לכנסת. כלומר אחרי שהיא תישאר מחוץ לכנסת.

למתלבטים:

מימד - אם אתם ירוקים עכשיו, תצביעו לרב מלכיאור. הוא ממלא משנה מסרים בהתאם לסיכויים, כך שאם יבוא משהו חדש וטרנדי הוא יאמץ גם אותו, ואתם מייד תהיו בעניינים.

אר - מפלגת החילונים, אור וירון ידען, שהוא לא מספיק ידען כדי לדעת שאין לו צ'אנס כי טומי לפיד הוא לא.

המפלגה החרדית הכי מיותרת:

ש"ס - פני התנועה כפני אלי ישי, ואני מתכוונת בדיוק למה שאני מתכוונת. הסלוגן של הש"סניקים אומר שציפי לבני לא מחלקת קצבאות ילדים, אבל כן מחלקת את ירושלים. ישי עושה לעצמו יום כיף בגבעות ירושלים, מי אמר שחרדים מטיילים רק בחול המועד, ומסביר לנו איך ציפי הולכת להפוך את מתפללי הכותל המערבי לברווזים במטווח. אחר כך קריין עם קול של דמות בתוכנית סאטירה (יובל סמו?) אומר ש-800 אלף ילדים עניים צריכים בסך הכל קצבה של 159 שקל לילד לחודש. למעלה ממיליארד שקל בשנה. כלום כסף, ציפי. איך את לא רואה את זה?

וכמובן שלוש המפלגות הגדולות:

העבודה - קמפיין אחמד ערבב את הטיח, ותגיד את האמת. מאפר סופר-גאה מטייח את הפרצוף, ומוסכניק סופר שלומפר לא עושה אוברול (התגעגעתי לאיצ'ו אביטל), אולי ייתן לאהוד ללבוש אוברול. או שמלה, הוא כבר יתאים את עצמו. כי בניגוד למה שברק אומר, כולנו יודעים שדווקא ההתחפשות יושבת עליו בול. אחרי הכל מדובר במישהו שמציע לכולנו "להסתכל לאמת בעיניים" אבל בעצמו לא מעז להסתכל לנו בעיניים אלא מכוון את מבטו לאיזה מעריץ דמיוני בצד השמאלי של המסך.

קדימה - בארה"ב קמפיין נגד מגיע רק בשלב מתקדם מאוד של תעמולת הבחירות. אבל בישראל, היועצים של ציפי שולפים ציפורניים כבר מהרגע הראשון. קמפיין אנטי ביבי ומכונת האמת, כלומר השקר, ממלא את המסך. קולו של אריק שרון מושמע לחיזוק המסר. ועכשיו תור הקריין: ביבי לא אמין, ונורא ימין. מי, מי הגאון שהמציא את הסלוגן? פרס ישראל הייתי נותנת לו, איזה הצגות הוא סידר לנו.

הליכוד - ביבי בחולצה לבנה ועניבה כחולה, פרשנות חדשנית לדגל ישראל, מדבר על שיקום הכלכלה ותקופתו כשר אוצר. פעם אחר פעם מבטיח להוריד 20% מהמיסים תוך ארבע שנים, כי הפחתה מביאה לצריכה, וצריכה מביאה לצמיחה. נראה אותו מקיים הבטחה כזו. סלוגנים אהובים: "קדימה, תזוזו הצידה" ו"ציפי לבני? זה גדול עליה". בטח, עשתה דיאטה, ירדה כמה קילוגרמים. לסיכום: "יחד, בעזרת השם, ננצח". שלא תגידו שלא שמתם לב עם מי נתניהו כבר כרת ברית.

ואל תשכחו:

אפרים סנה יחסל את הפשע. א' זה לא רק אלפרון ואברג'יל, א' זה גם אפרים. הסנה הבוער, אשרי המאמין.

לבלוג של רב ערוצית