rue des petit champs13 זה המקום שאני אוהב לסעוד בו וגם לשתות לא מעט,זו הכתובת למעשה כי המקום נקרא:willis wine bar.

אין כמו לשבת על כסאות הקש שמוצבות בטור ארוך כמו החיילים של נפולאיון וסככה אלכסונית מסוככת עלייך מקרני השמש.

בעיקר אני אוהב ללגום את הסאנסר - סוביניון בלאן ,ג'יי רוז'ה מאפסן או יותר נכון טובל את הבקבוקים שלו בחווה מיוחדת :הוא מחזיק באטלאנטי כמה כלובים מוגנים היטב ושם הוא נותן ליין שלו להתיישן-אני נשבע שאתה לוגם מהסאנסר שלו אתה חש כיצד הלובסטרים מקנאים בך ואתה כמעט ומריח את ריח הים.

למעשה אין יין מושלם יותר שיהווה ליווי לסעודה של פירות ים או אפילו סתם דג מאודה.

אבל פה נחמד להיות בעיקר בשעות הצהריים המאוחרות ,בשעות הבוקר אני מעדיף את:

la coupole במונפארנס-אין כמו העוגות שלהם שמוצבות בויטרינה וקוראות תיגר על הדיאטה שלך,שלא לדבר על האגסים השיכורים ועל הריח של הבאגטים הנאפים מאחור במיוחד עבורך.

לעיתים אני מזמין את הקרם דה קפה עם איזה פרוסת באגט וחמאה שמנונית במיוחד,אותו הרגע שהסכין מרוחה עם החמאה ומחליקה על הבצק הריחני תמיד מעלה בי אושר מחדש.

ובכלל בבוקר אין על המראה של הסטודנטיות שממהרות לסורבון או לאוניברסיטה אחרת עטויות במעיל ארוך מקשמיר וצעיף מכסה את צוורן הענוג,באותו הרגע אני עושה את עצמי כאילו ואני מעיין ב"הארלד טריביון".

אני נמצא בעיר המדהימה הזו כנציג של אונסק"ו לשימור אתרים חשובים לתרבות האנושית.

זו עבודה ששכרה בצידה.

center national d'art et de culture,georges pompidou-לכאן אני אוהב לבוא לראות תערוכות של יוצרים בתחילת דרכם ולהתענג על גלידה אוורירית ברחבה הענקית שמסביב למבנה הארכיטקטוני המרשים הזה,לפעמים ממש מקיפים אותך חבורות של נערים ונערות שרולר בליידס לרגליהם ואתה מרגיש כמו איזה ניצב בסרט פעלולים.

אותה דווקא הכרתי בתור לאיזה דוכן שמוכר ערמונים קלויים .

היה לה שיער אדמוני כזה והיא נראתה כמו מלאך,שאלה בנימוס אם אוכל להמליץ לה על מקום שקט שבו אפשר לקרוא בשקט,מייד חייכתי והבהרתי לה שגם אני בדיוק הולך לאיזו גינה מוצלת שנמצאת בסמוך ואשמח להצטרף אליה.

ההליכה הקצרה הזו נתנה לי להבחין היטב בקימורי גופה ובאצילות שבה היא מתנועעת,היה לה ריח של קשראל וצוואר של ברבור.

מתברר שהיא מגיעה מהפרברים של עיר האורות והיא מופיעה פה מדי ערב כנגנית קונטרבס במועדון ג'אז :baiser sale-זה מועדון אינטימי שמנגן ג'אז לטיני ואפרו ג'אז,אני נשבע שדמיינתי עליה הכל חוץ מנגנית קונטרבס באיזה מועדון אפלולי.

כעבור כמה שעות ישבתי נפעם בעלטה ומביט בעיניים מצועפות בסנדרין שהכלי הזה מונח בנונשאלנט בין רגלייה והיא מוציאה ממנו צלילים ענוגים(לא יכולתי שלא להרהר לעצמי אם כאשר הכלי שלי יהיה בין רגלייה היא גם תפיק צלילים כה גבוהים)

האמת שנהניתי מהאווירה הלא רשמית ששררה שם,נמאס לי מכל היפי נפש שמפמפמים לי ללא הרף על חשיבות התרבות הצרפתית ושקיעתה של האימפריה התרבותית.

מדי פעם החלפתי את הסטלה שלי ב....סטלה אחרת,אני מעריך שלגמתי קרוב לחצי תריסר בירות הגונות ונמנעתי מלבלוס את חופן הבוטנים שניצב בקערה וכמו קרא על בלוטות הטעם שלי תיגר,פשוט העדפתי להמתין לסיום הסשן של סנדרין שלי(אני חש שהיא תהיה שלי הלילה בגלל זה אני קורא לה כך)

בסיום ההופעה נדחקתי לרכב הקטן שלה שהקונטרבס מונח לו אחר כבוד במושב האחורי, ערכתי לה סיור מהיר באתרי תרבות ליליים ולא פיספתי אפילו את פיגאל הנודע לשימצה.

ליד הפורט נף(הגשר החדש)רכשתי לה תערובת ענקית של פרחים ושוקולד מארס,שנכנסתי לאוטו היא נישקה אותי ברוך ואמרה בקול של מארי אנטואנט:"בא לך לשמוע אצלי תקליטי ג'אז ישנים"?

לא הייתי זקוק להרבה יותר והנהנתי להסכמה ללא תנאי

עוד בגרקם המדרגות התגפפנו לנו בלהט חושני ואיזו זקנה הביטה בנו מבעד לחריץ דלתה,סנדרין האדימה קלות ונהפכה לחושניות יותר ויותר.....

הדירה שלה הייתה מעוצבת כמו דירה סטודנטיאלית טיפוסית עם מיטה ענקית ופטיפון נושן והרבה תמונות של בילי הולידיי.

הצעיף שלה נכרך סביב פרקי ידיה לראש המיטה וכותרות העלים מהפרחים שנרכשו עבורה כמו כיסו את גופה הצחור,ממש נהניתי לחזות בגוף הצעיר והאבוד הזה מונח קשור וחלקו מכוסה מחכה לי שאבוא לגאול אותו.

אדלג ברשותכם על הלילה הסוער ורק אציין שלקפה של הבוקר שאחרי היה ארומה טעימה במיוחד שלא לדבר על הסברינה הנימוחה ורוויות הרום.