קשה מאוד לאיש הפשוט כמוני להבין את המהלכים הגיאו פוליטים בעולם בכלל ובאיזורינו בפרט.  הנה במהלך השבועות האחרונים, מאז המלחמה בעזה, אנחנו עדים להתהפכות היחס של טורקיה כלפי ישראל. עד לאותה נקודה היינו בעלי ברית, שותפים לעסקים ולעוד כל מיני דברים, ומן הרגע הזה הפכנו לרוצחי עם צמאי דם.

השינוי ביחס התבטא לא רק בקולות הרחוב, אלא באופן מאוד בוטה בהתנהגות ראש ממשלת טורקיה, בהתבטאויותיו בכלל בהתנהגות כלפי הנשיא שלנו בדאבוס. התחושה שהתקבלה היא שהנה צומחת לנו עוד אוייבת באיזור, מדינה שנחשבה בעיניינו מערבית, מודרנית, מקום נפלא לחופשה זולה ברמה סבירה ולעיתים אפילו גבוהה, הפכה פתאום למקום מסוכן, שאפילו קבוצת כדורסל שלנו לא יכולה לשחק בה בבטחה.

אבל, כנראה טורקיה עצמה עדיין לא החליטה באיזה צד של המפה היא עומדת, האם בצד של מדינות האיסלם הקיצוני שתומכות בטירור או בצד של "הטובים". כשאני אומר טורקיה אני מתכוון לממשל, כי ככל שזה תלוי ברחוב ואם הדיווחים בתקשורת נכונים, ברור לאן נושבת הרוח.

עד כדי כך הנושא מסובך שאנחנו רואים שראש ממשלת טורקיה מזגזג לכאן ולכאן. לאחר האירוע בדאבוס הוא התקשר לפרס להתנצל, ועכשיו אני קורא ב-ynet שטורקיה מעורבת במו"מ לשחרור גלעד שליט.

אז מה קורה כאן? למה טורקיה כל כך מתאמצת עכשיו להראות שהם עם "הטובים"? הרי הבהירה יפה מאוד איפה היא עומדת כלפי ישראל, אז מה פתאום כל המאמץ הזה עכשיו להראות שהם מנסים לעזור לנו? אז ככה, אני לא חושד בהם שהם מנסים לעזור לנו, כי לפי ההתנהגות שלהם לא נראה שהם יעשו משהו עבורנו. הכל כמו תמיד זה אינטרסים. ובאינטרסים האלה כנראה ראש ממשלת טורקיה די נבהל ממה שקורה ומן העובדה שהוא עלול למצוא את עצמו במה שנקרא "ציר הרשע". למרות שהממשל בארה"ב השתנה ואולי הביטוי הזה כבר לא אקטואלי, עדיין לא כדאי להעיר את האריה מרבצו. ואולי האדון קולט שבכל זאת יש ליהודים בארה"ב השפעה לא קטנה על הממשל, וגם מזה כדאי לו להזהר.

אל לנו לשכוח שטורקיה מעוניינת מאוד להכנס לאיחוד האירופי וההתנהגות של ראש הממשלה לא בדיוק עוזרת לו.

לגבינו, אני מציע לכולם לוותר על טורקיה השנה, אני לפחות לא הייתי רוצה לנפוש במדינה עויינת. אבל לגבי גלעד שליט, כל יוזמה ולא משנה מאיזו מדינה היא מבורכת.