במעמד הר סיני נאמר : "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמר" פרשני המקרא מקשים על המובן מהמילה לאמר. היות וידוע שבכל מקום בו נאמר "לאמר" הכוונה היא להעביר את המסרים והתכנים הלאה לבני ישראל שלא שמעו. אך במתן תורה שכל עם ישראל היה נוכח  מהי המשמעות של המילה לאמר ?

אם ננסה להסביר זאת שהכוונה הייתה לדורות הבאים, אומר על כך ספר הזוהר שגם הנשמות העתידיות היו נוכחות באותו מעמד.                                                      

המגיד ממעזריטש מבאר שתכליתו של מתן תורה הוא להמשיך את עשרת הדברות שבתורה לתוך ההוויה העולמית של "בעשרה מאמרות נברא העולם" לכן נאמר "לאמר" להמשיך ולמזג בין עשרת הדיברות והעשרה המאמרות שבהם נברא העולם.

כך באה לידי ביטוי עבודתו של האדם היהודי עלי אדמות בבניית התובנה של מיזוג אור התורה (עשרת הדברות) עם עניני העולם הגשמי, אל לנו לחשוב שניתן להפריד בין התורה לעולם וכשאנו נמצאים בסביבה תורנית עלינו להיות יהודים של תורה ואילו בצאתנו לרחוב עלינו להתנהג ולזרום עם המודרנה ועולם ההייטק.

דוד המלך אומר בספר תהילים "הייתה לי דמעתי לחם יומם ולילה, באמר אלי כל היום איה אלוקיך" אדם שקוע בהווי העולם ומוטרד ומודאג כל הזמן עד כדי הגעה להזלת דמעה על מנת לפרנס את עצמו ובני ביתו ועל כך פונה לאדם בת קול שמימית, "איה אלוקיך" ? מיהו אלוקיך? ועל זה באה התשובה  ה' הוא אלוקיך!

במתן תורה נאמר אנכי ה' אלוקיך למעלה מזמן ומקום ומוגבלות, "אנכי" א,אני נ,נפשי כ,כתבית י,יהבית- הנני נותן את כולי לך, רק תאמץ אותי אל ליבך ואל תתחשב בזמן ובמקום, אלא בכל אורחות החיים דע אותי. והיה חלק בלתי נפרד ממני ואם כך תנהג לא תהיה לך סיבה להזיל דמעה כי יהיה לך כל מילי דמיטב כי במצב שכזה גם לא תופנה אליך הקריאה "איה אלוקיך" כי אתה מחובר ואתה בלתי נפרד מאלוקיך.