לפני מתן תורה מזהיר משה: "ויאמר אל העם היו נכונים לשלושת ימים..." (שמות י"ט/טו'). נשאלת השאלה: מדוע ראה משה להזהיר את העם במידה של 3, מדוע לא הזהיר את העם במידה של 4 ימי הגבלה, או מִסְפָּר אחר?

עיון במקומות השונים בהם מופיע המִסְפָּר 3 בתורה יגלה כי בחלק ניכר של הופעותיו, אם לא בכולן, מבטא המספר 3 מידה של קביעות והרגל, וממילא גם אבחנה בין מצב אחד לבין מצב אחר. המרחק בין עדרו של לָבָן לעדרו של יעקב היה שלושת ימי הליכה, ובקשתו הראשונה של משה מפרעה התייחסה ל"דרך שלושת ימים", לא פחות ולא יותר. מכת החושך, על מנת שתורגש, שררה במצרים במשך 3 ימים, ונראה שבדרך דומה הפרידו 3 ימים בין שר האופים לבין מותו, הם 3 הימים שהפרידו בין שר המשקים לבין שחרורו, וכך יוסף שם את אחיו במשמר למשך 3 ימים. כיוצא בכך, יהושע, למשל, הזהיר את העם כי בעוד 3 ימים הם חוצים את הירדן, ועזרא המתין 3 ימים בטרם נכנס לירושלים.

אופיו של המספר 3 ניכר, למשל, בדברי יעקב. יעקב סיפֵּר לנשותיו כי חותנו אינו מתנהג עימו כתמול שלשום. פירוש: אם החתן רואה כי יום אחד חותנו מביט בו בעין לא יפה, אין זאת אלא שהיה חולה. אם עשה זאת יומיים - אך מקרה הוא, ואולם, הואיל וחותנו אינו מתנהג עימו בצורה יפה, שלושה ימים ברציפות, הרי זה מראה בבירור כי יש משמעות לצורה בה הוא מביט בחתנו. עד כה התנהג החותן בדרך אחת, ועתה הוא שינה את הרגלו. כלומר, המִסְפָּר 3 הביע במקורו הֶרְגל-דבר, היינו הפוך מפעולה חד-פעמית חסרת-משמעות. 3 מבטא הֶרגל וקביעות גם במשנה (בבא בתרא ג,א), וחז"ל עשו שימושים נוספים במספר 3, בהמשך לאופן השימוש במִסְפָּר זה בתורה.

במספרים אחרים בתורה ניכר אופיים 'היהודי' ואילו על המס' 3 ניתן לומר כי יש לו אופי אוניברסלי, היינו שבין עמים רבים מביע המספר 3 את רעיון הקביעוּת. כבר אמר החכם באדם: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק" (קהלת ד'/יב'), שהרי בכל מקומות הופעתו של ה-3 הוא מציין חוזק וחזקה, ומעבר ממצב אחד למשנהו.

פרופ' מאיר בר-אילן