אחת השאלות המעניינות היא: מדוע בחר האל במספר 7 שייצג אותו? מה אלוהי במספר זה שגרם לכך שהאל עשה בו שימוש כה מרובה? יש הסבורים כי לא ניתן לענות על שאלה מעין זו, בין מפני שאי אפשר לרדת לכוונת האל, ובין מפני שהמספר 7 עשוי להיות מורכב בכמה צורות, כגון: 4+3, 5+2, וכיוצא בכך.

מגמת הדברים להלן היא להראות כי מקור קדושת ה-7 היא בהיותו מתחלק ל- (6+1 ).

המספר 7 נחלק במקרא לפי מתכונת זו, ורק זו, יותר מעשר פעמים, ובפרשה שלנו בלבד קורה הדבר ארבע פעמים. ראשית, עבד עברי עובד 6 שנים, ובשביעית יוצא לחופשי חינם.

אחר כך מובאת מצוות שמיטה ושבת העשויות בדרך דומה (שמות כ"ג/י'-יב'): "ושש שנים תזרע את ארצך... והשביעית תשמטנה ונטשתה... ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות", ולבסוף כתוב (שמות כ"ד/טז'):

"וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן". תבנית זו 1+6, עומדת כמובן, גם בבריאת העולם, והצד השווה בכל המקרים הללו שהמספר 6 מסמל את הפעולה והעשייה (או: הכנה) בעוד שהמספר 7 מסמל את השביתה, חוסר- פעולה המוכר לכל מאז שבת ה' מכל מלאכה בשבת הראשונה. ברור, אם כן, שאדם הנוהג בדרך זו הולך בדרכי האל, ככתוב "והלכת בדרכיו", ולא נותר אלא לברר מדוע כך הולך האל בעצמו.

6 מבטא פעולה ועשייה, ושני הסברים לכך:

א. זהו מספר מושלם (שסכום גורמיו שווה לו עצמו: 3+2+1=6), והאל המושלם פועל בדרך מושלמת.

ב. המציאות עשויה כמו לבנה, יש בה 6 פאות, ולפיכך העולם והמציאות מיוצגים ב-6, ומה שאינו מוחשי, ונמצא מעבר (או מעל) כל זה, הוא האל, ועל כן הוא מסומל ב-7.

פרופ' מאיר בר-אלן

אוניברסיטת "בר אילן"