כדאי להימנע מלרכוש מכשירים סלולריים "מסובסדים" בחברות הסלולר, המכניסים את הצרכן לתקופת שבי ממושכת, המלווה בעלויות גבוהות ובלתי צפויות.
רמיסה של זכויות הצרכן נהפכה כנראה לענין שבשגרה ובמיוחד בהעדר תחרות אמיתית בתחום התקשורת . מנוי שרוצה לשדרג את המכשיר הנייד שלו או לרכוש טלפון נייד חדש עלול להיתקל במסלול מכשולים ארוך, בעל משמעויות כספיות גבוהות ומגבלות רבות על חופש הבחירה בעתיד. חברת סלקום הציעה ללקוח עסקי טלפון חכם מדגם נוקיה E71 בעלות של 81 שקלים ב 36 תשלומים חדשיים המחויבים בכרטיס אשראי.
הרכישה מותנית במינימום שיחות של 75 שקלים בחודש ובהתחיבות ל שלוש שנים. למרות שרכישת המכשיר הנייד מחויבת באמצעות כרטיס אשראי הרי שהפסקת המנוי בסלקום לפני תום שלוש שנות ההתחיבות גוררת קנס בגובה של מינימום השיחות לחודש כפול מספר החודשים הנותרים להשלמת 36 חודשי ההתחיבות. בדף ההסבר שמופיע באתר האינטרנט של סלקום תחת הכותרת "חשוב לנו שתדע" הפרטים על תנאי הרכישה כלליים ואינם מפורטים כנדרש.
לקוח עסקי שירצה לעזוב את סלקום בתום שנתיים יאלץ לשלם עבור מכשיר טלפון שעלותו כ 2916 שקלים עוד 900 שקלים והסכום ילך ויגדל ככל שיעזוב מוקדם יותר. נציג המכירות של סלקום מסביר ללקוח העסקי כי הקנס בגובה 900 שקלים מקורו בסבסוד המכשיר ואולם, כשנשאל נציג המכירות מה מחירו של מכשיר ללא התחיבות הוא מציין כי למחיר המכשיר המסובסד יש להוסיף כחמישה שקלים לחודש. כלומר גובה הסיבסוד של המכשיר על ידי סלקום הוא לכל היותר בגובה של 180 שקלים, אם בכלל. למכשיר הפלא יש גם מנגנון אוברדראפט מענין. אם שהיתם חודש בחו"ל ולא דיברתם במינימום של 75 שקלים, אתם מחויבים בהשלמה לסכום המינימום כתוספת לחשבונכם, גם אם לא עזבתם את החברה וגם אם בעתיד תדברו הרבה מעבר למינימום. ראוי גם לציין כי הקנס האמור על מכשיר הטלפון הוא בתוספת הקנס על ההתחיבות לתכנית התעריפים או התחיבויות אחרות של הלקוח.
מבדיקה מהירה שערכתי באתרי האינטרנט גיליתי שיש למעלה מ 16 חנויות או אתרים המוכרים את המכשיר האמור במחיר הנע בין 1770 ל 2100 שקלים. אז האם מדובר במכשיר מסובסד? נראה לי כי הלקוחות העסקיים של סלקום, הם אלו שמסבסדים את החברה וגם נגררים בעל כורחם למגבלות בחופש הבחירה והתחרות ועלויות כספיות הולכות וגדלות.
בהיעדר תחרות אמיתית בשוק הסלולר, הרי שסלקום היא כנראה לא החברה היחידה הנוהגת זלזול בתבונתו של הצרכן ואינה מנדבת מידע, למרות ההוראות המפורשות בחוקי הגנת הצרכן. כך סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן קובע מפורשות: "לא יעשה עוסק דבר-במעשה או במחדל, בכתב או בעלפה או בכל דרך אחרת , לרבות לאחר מועד התקשרות בעסקה-העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן הטעיה ) .
בסעיף קטן 13 מוגדר כענין מהותי לעיסקה : המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי והריבית. האם המתואר לעיל יכול להיות מחיר מסובסד לפי טענת נציג סלקום או שיש פה הטעיה מכוונת של הצרכן התמים ? גם סעיף 3 לחוק הגנת הצרכן קובע כי אסור לעוסק לנצל את מצוקתו של הצרכן או להשפיע עליו בדרך בלתי הוגנת ,כדי לקשור עסקה בתנאים בלתי מקובלים או בלתי סבירים או לשם קבלת תמורה העולה על התמורה המקובלת.
אולי שר התקשורת יכריע האם מדובר במכשיר מסובסד או שיש כאן רמיסה ברגל גסה של חוקי הגנת הצרכן. חברי הכנסת אולי עסוקים עכשיו במשא ומתן הקואליציוני, אך אזרחי המדינה ממשיכים לסבול מהעדר תחרות בתחום התקשורת ומהמחדלים המתמשכים של גורמי האכיפה והרשויות, שתפקידן לדאוג להגנתו של הצרכן .
אם ראש הממשלה הבא ימנה שר להגנת הצרכן ידיו כנראה יהיו עמוסות בעבודה וזה נראה לי חיוני מאי פעם.
בינתיים כדאי להימנע מלרכוש מכשירים סלולריים "מסובסדים" בחברות הסלולר, המכניסים את הצרכן לתקופת שבי ממושכת, המלווה בעלויות גבוהות ובלתי צפויות.
לבלוג של רפי גליק