נומרולוגיה בפרשה

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

משה רבנו עלה למרום וקיבל את התורה ב- 40 יום ו- 40 לילה, והשאלה הנשאלת היא: מדוע? מדוע לא קיבל משה את התורה במִסְפָּר אחר של ימים? מדוע, בעצם, המִסְפָּר 40 מופיע בתורה קרוב ל-100 פעם (הרבה יותר מאשר מִסְפָּרִים רבים)? מה מיוחד במִסְפָּר זה שאף תרבויות אחרות עושות בו שימוש?

ראשית, המִסְפָּר 40 הוא כפולה של 4 ב- 10, היינו העצמה של שתי התכונות הניכרות במִסְפָּרִים אלו. אשר ל-10, מִסְפָּר זה כבר נדון ביחס ל- 10 הדיברות כמו גם ביחס ל- 10 מכות מצרים, וברור שמדובר במספר המבטא את הגוף האנושי. לעומת זאת, 4 לא נדון, וראוי הוא לבחינה. ראשית, ראוי לזכור כי בגן עדן היו 4 נהרות, ואין מִסְפָּר זה מקרי כלל. 4 הוא גם מִסְפָּר רוחות השמים, כפי שנגזר הדבר ממקומו של כדור הארץ ביחס לשמש וסיבובו העצמי. לשון אחרת, 4 הוא מספר המביא את הקוסמוס (יקום, עולם ומלואו).

הכפלת 4 ב- 10 משולה להעצמת הגוף בדרך קוסמית, תופעה אותה ניתן לכנות בשם מטא-מורפוזה (שינוי הגוף).

 דוגמה מובהקת לכך מובאת בפרשה שלנו, שכן כאשר משה עולה למרום, הוא לא רק נמצא עם ה', אלא אף: "...לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה..." (שמות ל"ד/כח'). כלומר, הגוף של משה השתנה ונהיה כאחד ממלאכי השרת. כיוצא בכך, העולם השתנה ב- 40 ימי המבול, ובני ישראל השתנו ב- 40 שנות היותם במדבר, מעם של עבדים לעם של לוחמים. ב- 40 יום עובר אדם מעולם הזה לעולם הבא "כי כן ימלאו ימי החנוטים", ויצחק, כמו גם עשו בנו, נשאו אשה בהיותם בני 40. כלומר: ב- 40 השתנה מעמדו של אדם, וב- 40 הוא לוקה כדי לחזור למוטב. טבעי הדבר שיונה הנביא ניבא על נינוה כי היא נהפכת בעוד 40 יום, ולא בעוד מִסְפָּר אחר של ימים.

לסיכום, 40 הוא מִסְפָּר בעל עוצמה קוסמית, מִסְפָּר המביע שינוי, ואין זה מקרה כי, 40 מלקות הופכים אדם חייב לזכאי, ולפי חז"ל, אדם עובר ממצב של טומאה לטהרה באמצעות מקווה בן 40 סאה.

פרופ' מאיר בר-אילן

אוניברסיטת "בר-אילן"

מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'

(ספריית בית-אל)