בפרשה

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

ספר "ויקרא" עוסק ברובו בקורבנות, תוך התייחסות מפורטת לנסיבות הבאתם, למינו של הקורבן, ולפרטים רבים נוספים הכורכים קרבנות, ומספר הקרבנות בכלל זה. הרמב"ם במורה נבוכים (ג,כו), כותב כי ניתן להסביר את כל המצוות שבתורה, אך אי אפשר לבאר את פרטיהם, ואי אפשר לנמק מדוע ציוותה התורה להקריב מִסְפָּר זה או אחר של קרבנות. ואולם, נראה כי ניתן לנמק לא רק את טעם הקרבנות, כי אם גם את מִסְפָּרָם.

כידוע, יש לקורבנות כמה טעמים, ואחד מהם משול למתנה, כגון קרבן-תודה. והנה, הנותן מתנה עושה מעשה סמלי, ועל כן, לעתים, הסמליות אינה מסתיימת בעצם נתינת המתנה, כי אם בסוג המתנה, או אף מספרה. לדוגמה, מִסְפָּר הפרחים בזר-פרחים אינו משמעותי, אך אם אדם רוצה להעניק מתנה מיוחדת, הוא עשוי לתת פרחים כמִסְפָּר שנות המקבל (או שנות-הנישואין). כיוצא בכך, מִסְפָּר הנרות על עוגת יום-הולדת מסמל את מִסְפָּר השנים הנחגג, ולעתים נותנים כסף בסכום מסוים (מוכפל ב-10 או ב-100 לחיזוק), כגון מתן 18 ₪ (בגימטריה: חי), או 180 ₪, וכיוצא בכך. ברור שלא בכל מקרה יש משמעות סמלית למִסְפָּר המציין את המתנה, אך יש לא מעט מקרים בהם המספר משמעותי.

במשכן היתה מנורה בת 7 קנים, סמל לקדושה, ובמנורה 22 גביעים, סמל לתמידות ורציפות. המשכן עצמו נבנה באמצעות מִסְפָּרִים סמליים נוספים (ובהם: 10, 100, 28, ועוד), לא יהיה זה פלא לגלות כי למִסְפָּר הקרבנות יש טעם, שכן מִסְפָּר הקרבנות הוא סמלי כמו הקרבן עצמו. דוגמה בולטת לכך הם הקרבנות המוקרבים בחגים: 7 כבשים המובאים עם העומר, 7 כבשים בראש השנה, ועוד. 7 כבשים מבטאים מתנה קדושה, או מתנה לקודש, ומעצמו מובן שאינה דומה מתנה בת 7 כבשים למתנה בת 6 כבשים, או מִסְפָּר אחר. בחג הסוכות הקריבו 70 פרים, ושלמה המלך הקריב 22,000 בקר עם יסוד המקדש (מל"א ח'/סג').

כללו של דבר, לנתינת מתנות יש משמעות של קירבה, ולמִסְפָּר הקורבנות יש משמעות נוספת, לעתים. אכן, מגוון המִסְפָּרִים בקורבנות אינו גדול, אך אין ללמוד מכך כאילו מִסְפָּר הקורבנות היה אקראי. עיון במתנות הנשיאים (בפרשת נשא), עם בניית המשכן אך יחזק מסקנה זו.