המשבר הכלכלי בארה"ב הוציא מהמחסנים את כל כלי הנשק האפשריים למלחמה במיתון והמשק הפך לשדה ניסויי חסר תקדים.

הכלכלנים הוציאו לפועל כל תוכנית שרק אפשרית : הבנק המרכזי הפעיל כלי מדיניות רבים ומגוונים: החל ממדיניות מוניטארית מרחיבה שהביאה להורדת הריבית לרמה נמוכה של כרבע האחוז, פתיחת חלונות אשראי בלתי מוגבלים , רכישת איגרות חוב ממשלתיים והקמת בנק לנכסים רעילים. מנגד הממשל פעל להגדלת התקציב, למימון ורכישת בנקים כושלים, הזרמה ממשלתית לתעשיית הרכב והעמדת אשראי לעסקים. 

הלקחים מהשפל הגדול של שנות השלושים נלמדו יפה ויישום הלקחים נעשה במהירות ובאגרסיביות רבה שמעוררים התפעלות.

הממשל בארה"ב זיהה את הגורמים למשבר ופעל במהירות להקהותם : ההחלטות לא נקברו בועדות ולא נרשמו מלחמות בין הבנק המרכזי למשרד האוצר.  ההיפך, ההחלטות התקבלו תוך שיתוף פעולה מלא ותוך רתימת הקונגרס להעברת ההחלטות בצורה מהירה.

האוצר, בנק ישראל וכנסת ישראל צריכים ללמוד כיצד לעבוד בשיתוף פעולה ובחלטיות  כדי להניע החלטות באופן מהיר.

ואולם, לאחר ניסויי הכלים המלא - לא בטוח שיושגו התוצאות המיוחלות, לפחות לא בלוח זמנים קצר כפי שנידמה. הממשל בארה"ב מנסה לשדר יציאה מהמיתון כדי לעודד צריכה פרטית ולהסיר את האי הוודאות שמנעה מפרטים וחברות לבצע עסקאות. משב הרוח הפסיכולוגי, שנבע מההצהרות הנ"ל הוא הגורם לעלייה במדדי המניות בארה"ב ובעולם. הגורמים הריאליים לא מצביעים על שינויי מגמה, ההיפך, הנתונים ממשיכים להיות גרועים מהמצופה. ההסתערות על המניות תתברר כעוד משגה בשרשרת המשיגים של מנהלי ההשקעות. ולכם הקוראיןם, אסור להיות בצד שלהם.

לבלוג של רביב מיכאל