נומרולוגיה בפרשה

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

בפרשה הקודמת מובא ציווי על אהרן ובניו לשהות 7 ימים באוהל מועד עד לחניכתו, ואילו הפרשה שלנו פותחת "ביום השמיני", היינו: לאחר שהסתיימו ימי ההכנה. מחלוקת עתיקה היא בעם ישראל מתי חל אותו יום "שמיני": בראש החודש הראשון או בשמיני לאותו חודש. במחלוקת זו נחלקו התנאים, ולאחר מכן רש"י ור' אברהם אבן עזרא בפירושיהם על אתר, וכאן המקום להוסיף שיקול נומרולוגי על מנת להכריע במחלוקת.

המִסְפָּר הסידורי "שמיני" מופיע בתורה במקומות נוספים, ותמיד כציון-זמן המבטא סיום הכנה. לדוגמה: "כן תעשה לשורך לצאנך, שבעת ימים יהיה עם אמו, ביום השמיני תתנו לי" (שמות כ"ב/כט'). תפישה דומה ניכרת בציווי למול תינוק שנולד, והוא נמול רק ביום השמיני, היינו לאחר שעבר שבוע של "הסתגלות" לעולם החדש בו הוא נמצא. כיוצא בכך, המצורע מביא את קרבן-טהרתו ביום השמיני (ויקרא י"ד/י'), ואף הנזיר מביא את קרבנו ביום השמיני (במדבר ו'/י'). כלומר: המספר הסידורי "שמיני" מציין מעין לידה מחודשת של המצורע, של הנזיר ושל התינוק שנולד.

כתוב: "ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן" (שמות מ'/יז'), ולאחר מכן מתוארות כל פעולות ההכנה: "ויקם... ויתן... וישם... ויתן... ויקם...". דומה כי אסור לסדר פעלים זה להטעות את הקורא, שכן כל הפעולות האלו שעשה משה, קדמו להקמת המשכן. כלומר: מסתבר כי באחד לחודש הראשון הסתיימה מלאכת ההקמה, כמו גם כל ההכנות, והשנה החדשה תאמה את הקמת המשכן החדש.

כידוע נחלקו התנאים גם בשאלה אחרת: מתי נברא העולם, וכאן המקום להעיר כי בין לדברי הסובר שהעולם נברא ב-א' ניסן ובין לדברי האומר ב-א' תשרי, הכל מודים כי העולם נברא כמה ימים קודם לכן, והתאריך המיוחס קרה לאחר הבריאה בפועל. לדוגמה, הלוח שלנו מחושב לפי מולד בהר"ד: מולד הלבנה חושב ליום ב' שעה ה' ו-ר"ד חלקים, לפני בריאת העולם. היינו: שראש השנה מחושב כמועד שקרה לאחר ימי "ההכנה".

מסתבר מכל האמור כאן כי כל עבודות ההכנה קדמו לאחד בחודש הראשון, ו"היום השמיני" מתייחס לסיום ההכנות ולהקמת המשכן, היינו ב- ר"ח ניסן (וכפירוש רש"י).

פרופ' מאיר בר-אילן

אוניברסיטת "בר-אילן" מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'

(ספריית בית-אל