לפני מספר שבועות ילדה אישה תינוקת בריאה במזל טוב בביה"ח "שיבא" בתל-השומר . בכול יום הייתה מבקרת בבית התינוקות על מנת לראות את תינוקה ואף להניק אותו בשעה המיוחלת. באחד הימים הבחינה האישה שמיטת התינוק ריקה .

כלומר: התינוק נעלם בשלב מסוים ואיש אינו יודע למה ומתי.

האשה נבהלה ולא ידעה מה לחשוב , היא אפילו התעלפה והיה קשה לעורר אותה. היא שאלה את האחיות האחראיות על התינוקייה אך אף מאחת מהן לא ידעה היכן הוא. לאחר ששוטטה במרחבי בית החולים היא גילתה שתינוקה מונק ע"י אשה אחרת. מצד אחד חשה הקלה שכך זה נגמר, אך מצד שני הדבר מעורר שאלות רבות.

מחקרים מדעיים מראים שלאחר שהשעות והימים הראשונים לאחר ביצוע הלידה הם חשובים לאם ולתינוק. כלומר: יצירת קרבה רבה בין האם לילד גורמת לאם להפריש הורמונים חשובים שעוזרים להתאוששות ממצב הלידה

תינוקות אשר מופרדות מאמותיהן עלולות לפתח קשיי יניקה ועיכול . לאחר מצב הלידה האמהות הן מעט מבולבלות ולכן חשוב שילדיהן יהיה צמוד עליהן כדי שיחושו ביטחון ולכן אפשר להבין את האישה שנבהלה כאשר תינוקה נעלם במפתיע.

לצערי רוב בתי החולים לא מאפשרים תנאים בסיסיים שבהם תוכל האם הטרייה להחזיק בתינוקה ואפילו להניק אותו

דבר שהופך את הצוות הרפואי לשמש כתחליף להורים הביולוגיים .

וזה מזעזע מכיוון שהאם שמרה על תינוקה בבטנה במשך תשעה  חודשים  והעניקה לו בית חם ואוהב וברגע שהוא משתחרר בבטנה הוא עובר לרשות האחיות בתינוקייה.

נ"ב: המאמר נכתב בעקבות כתבתו של אורי משגב "הורים החוצה" אשר פורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב09