נומרולוגיה בפרשה

              מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

לא בכל המצוות בתורה יש מִסְפָּרִים המאפיינים אותם. בפרשתנו מובא איסור "לא תגנובו...לא תעשוק את רעך", ולא נקצב שיעורה של העבירה: גנב כלשהו - הרי זה עבר על התורה. גם למצוות "פאה", אין שיעור, כידוע, אלא שבאו חכמים וקבעו: "אין פוחתים לפאה מששים" (פאה א'/ב'). כלומר, בתורה שבכתב אין מִסְפָּר, ובדברי חכמינו נקצבה פאה לאחד חלקי ששים.

לעומת זאת, יש מצוות בתורה שהמִסְפָּר מאפיין אותן. למשל, איסור נותר, ככתוב: "בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף" (ויקרא י"ט/ו'). כלומר, בשר אשר לא נאכל ביום הראשון לשחיטה, מותירים אותו ליום המחרת, וביום השלישי - באש יישרף. מסתבר כי כוונת התורה להרחיק אדם ממחלות, כעין המשך למצוות ההסגר של המצורע, ובתנאים של פעם בהם לא היה מקרר, אדם שאכל בשר ביום השלישי לאחר השחיטה היה מוּעד למחלה.

והנה, בפרשה כתובה מצוות "ערלה": "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל" (ויקרא י"ט/כג'), והשאלה היא כפולה: א) מדוע נאסרו פירות הערלה? ב) מדוע נאסרו במשך 3 שנים? דומה כי כוונת התורה באיסור הערלה היא - או למנוע פגיעה באדם (מחלה), או למנוע פגיעה בעץ ('כי האדם עץ השדה'). כלומר, כוונת התורה לשמור על הבריאות בדרך זו או אחרת, וניתן להוסיף לכאן גם את פרשת המאכלות האסורות, אף אם לא כל הפרשנים מסכימים לגישה פרשנית זו.

ואולם, מדוע דווקא 3 שנים או 3 ימים? מדוע לא 2, 4, או מִסְפָּר אחר? והתשובה לכך היא שמִסְפָּרִים מביעים גם רעיונות, וכשם ש-7 מביע את רעיון הקדושה או הטומאה, כך ה-3 מביע את רעיון הקביעות והאבחנה. כלומר, כשם שבני ישראל, לפני מתן תורה, הורחקו מאישה במשך 3 ימים, כך, במספר 3 מרחיקים אדם מ- 3 שנות הפרי הראשונות של העץ.

כללו של דבר, מִסְפָּרִים המופיעים במצוות אינם עניין אקראי, וכשם שיש טעם למצווה, אף אם לא תמיד נדע אותו, כך יש טעם גם למִסְפָּר הכרוך בה. לעתים באו חכמים, לאחר תקופת התלמוד, והוסיפו מִסְפָּרִים 'חדשים' (כגון במצוות ציצית), ועניין זה מצריך ביאור נוסף.

 פרופ' מאיר בר-אילן

        אוניברסיטת "בר-אילן

       מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית