היום התעוררנו למתקפה תקשורתית על תוכניות משרד האוצר, והגזירות הכלכליות לתקציב המדינה לשנתיים הבאות. כמובן שכל מתנגדי הממשלה זכו לכותרות שמנות וראיונות נרחבים, כיאה לתקשורת מגוייסת  במדינה בולשביקית כשלנו. בשנים האחרונות מצאו שם גנאי לאותם עובדים במשרד האוצר, שאמונים על תקציב המדינה והשמירה על כספינו, הם מכונים "נערי האוצר", חיפשתי מנין הביאו את המושג הזה ולא כ"כ הצלחתי. תכלס הם אנשים שיושבים בחדרי משרד האוצר, וכל חייהם הם מספרים על מספרים,טבלאות,גרפים ועוד מאות דברים משמימים כאלה.

מצד אחד הם צריכים לספק משאבים לצורכי תפעול המדינה ע"י משרדי הממשלה השונים, ומצד שני הם צריכים לוודא שיש כיסוי לאותם כספים בעבור מטרות נעלות יותר או פחות. מן הראוי שכאשר מבקרים נושא מסויים, ידאגו גם לספק את התמונה במלואה ע"מ שלדברים הנאמרים או לביקורת תהיה אמינות וכיסוי. שלא יובן מדבריי אלה שאני מסכים עם כל מילה ומעשה של אנשי האוצר כפי שפורסמו היום, גם לי יש ביקורת וגם לי נשמעו דברים מסויימים מטורפים עד הזויים כמו גביית 50 ש"ח ליום אשפוז ועוד. הלוא מחר יכול שר האוצר ואיתו כל הממשלה להפוך להיות יקירי האומה, לפתוח את הקופה ולדאוג לצרכי כל אזרחי מדינת ישראל באשר הם , מה זה יוצא מכיסם הפרטי? יחלקו הטבות ואחריהם המבול. ד"א היו ממשלות שנהגו כך, פרצו את מסגרות התקציב התפרעו בהוצאות ממשלתיות  את הגיבנת ישאו אחרים בעתיד, כך נהגה לדוגמא ממשלת רבין ב1992 שהתפארה בהגדלת תקציב החינוך והתשתיות כאילו אין מחר, יום התשלום הגיע שנים לאחר מכן.

למעשה זו הגיבנת שכולנו נושאים אותה על גבינו בעצם הימים הללו, כי לא רק הממשלה ההיא נהגה בהפקרות היו גם אחרות שנהגו כך. בתקציב 2009   111 מיליארד ש"ח מתקציב המדינה הם עבור החזר חובות!!! שהם 34% מכלל התקציב!!!!!!!!!!!!! אתם מבינים את המשמעות, מעל שליש מתקציב המדינה הוא בעבור כיסוי חובות עבר. 76 מילארד ש"ח לתשלום החזרי קרן 35 מילארד ש"ח ריבית על חובות אלה. 86% מחובות אלה שהם 95 מילארד ש"ח הם חובות הממשלה לגורמי פנים. 16 מילארד ש"ח הם חובות הממשלה לגורמי חוץ.  

זה עוד לפני שהתחילו בכלל לחלק את שאר 66% מהתקציב הנותר. כאשר נגרע את הוצאות הממשלה על בטחון שעלותו נמדדת בין 48-50 מילארד ש"ח נבין עד כמה קשה למדינה לכסות את שאר ההוצאות השוטפות. נוסיף על זה את ההוצאות על משרד החוץ שהוא גם "זללן" תקציב לא קטן, שגרירויות,קונסוליות,או"ם,נסיעות,והיד עוד נטוייה. אחרי שנקזז את הוצאות הבטחון,חוץ,והחזר החובות נגלה עד כמה הכסף שנותר הוא זעום יחסית להוצאות הממשלה על חינוך,בריאות,תשתיות,רווחה, ושאר משרדי הממשלה.

זה עוד לפני שנגענו בהסכמים הקואליציונים ושאר אינטרסנים. הנה דוגמא על התנהלות קלוקלת שכזו בשנות התשעים העליזות אחרי שהבטיחו לנו גן עדן עלי אדמות, והנה הנה בא השלום המיוחל, אוגדות נסגרו, תקציב הבטחון כורסם וכורסם עד למצב המטורף בו יחידות מילואים לא זומנו לאימונים שנים ע"ג שנים, המחסנים לא מולאו, ומה שנשאר בהם הועבר ליחידות אחרות הביא אותנו ליום התשלום שהיה במלחמת לבנון השנייה בה התגלינו במלוא מערומינו. עכשיו אנחנו נכנסים לשלב מעגל הקסמים ממשלת ישראל מחליטה להגדיל את הגירעון, ע"מ לממן את הגרעון היא חייבת לגייס כסף דרך אגרות חוב ולקיחת הלוואות, ככל שהיא לווה יותר כך יורד דירוג האשראי שלה, מה שמשפיע ישירות על אחוז הריבית שהיא תשלם על אותן הלוואות שיגדל ככל שהיא תלווה יותר,כל שנה שתעבור עם גירעון שהולך וטופח ישליך על אחוז החזר החובות שיגדל בתקציב בשנה שתבוא אחריה וכך הלאה והלאה עד ליום בו תכריז המדינה על פשיטת רגל ותוכרז בשווקים הבינלאומיים כחדלת פרעון.

זה המצב שארע בארגנטינה לפני מספר שנים ובמדינות נוספות. מה המשמעות על הכרזה שכזו עלינו כאזרחים ועל התנהלות המדינה במצבה הגיאופוליטי אני משאיר לדמיונכם הפרוע. היום כאשר כל העולם מצוי במיתון עמוק ובמשבר כלכלי שיש המשווים אותו למשבר הכלכלי בסוף שנות העשרים של המאה שעברה, ההתנהלות הכלכלית חייבת להיות מחושבת יותר וזהירה יותר. הבדיחה מספרת שכאשר אדם חייב לבנק מליון ש"ח הוא בצרות, כאשר אדם חייב לבנק 100 מליון ש"ח הבנק בצרות.

זה בדיוק ההבדל ביננו לבין ארה"ב אם אנחנו נהיה חייבים אנחנו נהיה בצרות, כאשר ארה"ב חייבת כל העולם בצרות וזה בדיוק החשש שהעלו הסינים לגבי חובה האסטרונומי וההתנהלות התקציב הגרעוני של ממשלת ארה"ב בשנים האחרונות מה שמעמיד בסכנה את כל יתרות המט"ח ה$ של מדינות העולם , (שחלקן בורחות ליורו ולסל המטבעות), ואת המדינות המחזיקות באגרות החוב של ממשלת ארה"ב שחוששות שבהתנהלותה תהפוך להיות חדלת פירעון. לכן כאשר אותם נערי האוצר יושבים סביב השולחן ומקבלים הוראות להפריש תקציב לטובת שכבה או סקטור זה או אחר, הם לא מתענינים באותו סקטור או רוצים לפגוע בו הם רק מחפשים מהיכן לקחת את הכסף בעבור אותה הוראה שקיבלו, כאשר לא פעם ברור שדבר יבוא על חשבון האחר כי אין יש מאין.

היום התפרסם בשעות הערב שחלק מאותן גזירות נועדו בכלל להפגין שריר כנגד ההסתדרות ולגרום לה להסכמה להקפאת עליות השכר במיגזר הציבורי בתמורה להגדלת מסגרת התקציב.