מס' צפיות - 521
דירוג ממוצע -
עבודה שלי בארכיון הקיבוץ
עיקר העבודה -הכנת תיקים אישיים לחברים
מאת: יובל בן-יעקב 20/05/09 (23:54)

אני   עובד כבר 16 בארכיון הקיבוץ שלנו - בהתחלה רק הקלדתי את העלונים למחשב, כדי שיוכלו לקבל ממנו פלט לשאלות שונות ועקרוניות של בעלי תפקידים וחברים. עם הזמן התחלתי לעשות דברים נוספים בארכיון,  כגון תיוק תיקים וכדומה. גם של חומר דוקמנטאטבי מתוך העלונים, אסיפות, מזכירות וועדות אחרות ונושאים חשובים ועקרוניים שנדרש עליהם לעיתים דיונים נוספים. מבחינה אישית, נתפסתי מהר מאוד לנושא התיקים האישיים של חברי הקיבוץ,  זה היה לי מאוד חשוב ומעניין להכין לחברים תיקים אישיים, במשך הזמן עברנו ל 3 תיקים מתוך הניסיון שרכשנו. נאמר לי ע"י מנהלת הארכיוןהקודמת, לסדר תיקים רק למי שחבר קיבוץ, יעני ממשיך לחיות כאן לעולם ועד. לצעירים שאינם חברי קיבוץ וכדומה לא לפתוח תיק אלא לצרף לכל היותר לקרוב משפחה. התחלתי כמובן עם החברים המבוגרים - - אני עובד בסדר כרונולוגי של הרשימות האוכלוסיה שכוללות גם תאריכי לידה, יחד עם זאת עם היה נודע לי על אדם שאושפז בבית חולים מסיבות חמורות - אני הזדרתי לפתוח לו תיק . אני פותח תיקים: נכנסות - אוסף שנשאר בארכיון, משפחה - מספיד וחדר-זיכרון, בנכנסות שמים הכל, זה נשאר בארכיון, תיק משפחה הולך למשפחה ביום שאתו חבר נפטר, כאן אני לא שם דברים שעלולים לפגוע במשפחה, דברים מביכים. יחד עם זאת - אני שם את כל סוגי הברכות ושירים שכתבו לו בימי הולדת וכדומה. והתיק מספיד וחדר זיכרון, עוברים למי שמספיד ואחרי זה לחדר הזיכרון של הקיבוץ, כאן אני משתדל להכניס בעיקר מאמרים של החבר או החלטות שנוגעות לו.,  ברכות או שירים, אלא אם מדובר באדם שאין לו כמעט חומר בתיק ואז אני משתדל למלא את התיק גם בחומר שמח של ברכות.  אני מתייק את התיקים בחומר שנאסף במשך הזמן - תוך כדי עבודה על חברים אחרים, כשאני עובד על מישהו ואני מוצא באותו יומן מאמרים, הודעות על חברים אחרים או בשמם, אני כבר גם מוציא אותם  מהיומן ומחלק אותם לתיקים האישיים. כשאני גומר תיוק ראשוני של שלושת התיקים, אני פותח כרטיס אישי לחבר במחשב, לחלקם יש כבר טפסים עם ניתונים שנאספו במשך הזמן בסיקור מעקב על חברים אחרים ומכניס אותם לרשימת מראי מקום: מספר היומן, תאריך יציאה, פורום הישיבה:אסיפה או ועדה אחרת.  , תאריך הישיבה, נושא. לפעמים ראיתי ביומנים, שם של חברים נוספים ובאותו זמן אני מנצל זאת למילוי הטופס  בכתב, ולכן כמה שהאנשים יותר צעירים - נאגר להם יותר חומר במשך השנים, כך שהיום יש להם יחסית המון חומר בתיקים. וגם יותר ניתונים בטופס. לפעמים מראש, כשאני עושה על מישהו סקירה במחשב, אני לוקח טפסים של אנשים שעבדו - עובדים איתו בענפים מסויימים, בני משפחה עם אותו שם, או בני כיתה שסביר שיהיו מוזכרים לפחות מתקופתם בבית ספר, צבא וכ.    היום כבר הגעתי לצעירים - ילידי 1972 ולכן, יש לי זמן לעבוד בשקט, בלי לחץ, ולהמשיך ולהקליד השלמה חברתית - בחטיבת העלונים במחשב, כל חומר שלא הוכנס למחשב בהקלדה הראשונית של   אותו יומן, מהסיבה המוזכרת למעלה - מתן חשיבות להחלטות שהתקבלו בפורומים שונים. לאחר שאני מסיים את כל הסריקה והכנסת כל הנתונים שאספתי למראי מקום - דו"ח אישי של החבר. ולאחר מכן אני מדפיס את החומר במדפסת ומתייק את מראי המקןם, אני ממשיך להוציא חומר מהיומנים את החומר שמצאתי בסריקה ומתייקו בתיקים, אם חסרים יומנים מאותו מספר בסדרה אחת של יומנים - אני מוצא יומנים מסדרה אחרת ( יש לנו מספר סדרות - בעלונים: כתום - כחול - הסידרה שממנה עשו את המפתוח של היומן, כלומר הורידו מילות קישור - כ- ב- ל, כדי כשמקלידים במחשב את אותו יומן- לא יגרמו למצב שלא ימצאו מילה מסויימת - כי לא יודעים איך כתבו את אותה מילה. המילים החשובות חייבות להיות מנותקות מאוותיות השייכותכ שהזכרתי. במקום בספריה - כותבים בתווך ספריה, לספריה - כותבים אל ספר וכו`.  ויש סידרה ירוקה - כפולים- שממנה יש מספר כפול של יומנים מאותו מספר לחלוקת היומנים לתיקים דקומנטאטיבים או אישיים.   אם אין מספיק יומנים לנושא מסויים אנו מצלמים אותו דף כמספר הדרוש לחלוקה. אחרי שראיתי שכל החומר שמצאתי על החבר נמצא בתיקים שלו, אני סוגר את התיקים ומניח אותם במיכל המתאים לפי האותיות של שם המשפחה. ועוד משהו, אני רושם ברישמה מסויימת - למי עשיתי - ובין אלה יומנים הוא מופיע ומתי נעשתה העבודה.  זהו זה ועובר לחבר הבא לפי גיל. בין שנתון לשנתון - אני עוצר ומכניס חומר נוסף למחשב - מדובר בכ-20 -30 יומנים, שזה המון חומר.

הכותב הוא חבר קיבוץ מעין-צבי

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר