נומרולוגיה בפרשה

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

אנו קוראים בפרשה כך: "וַיְהִי בַּשָּנָה הַשֵּנִית בַּחֹדֶש הַשֵּנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶש נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְכַּן הָעֵדֻת" (במדבר י'/יא'), ומגמת הדברים להעיר בקצרה על תאריכים ונומרולוגיה.

פסוק זה, כמו גם פסוקים נוספים מסוגו, לא נתפרשו על ידי המפרשים, לפי שראו בו סוג של 'מקרה'. לאמור, התורה מספרת על מה שקרה במדבר, לצורך הבהרת סדר המסעות: הדגלים והשבטים, אך אין לכך ערך בפני עצמו. ואולם, אם מדובר בעניין 'מקרי', מדוע צריכה התורה ליידע אותנו בפרט שאין לו חשיבות? הטענה היא שכמו שמִסְפָּרִים טעונים לימוד, כך גם מִסְפָּרִים המהווים תאריך טעונים לימוד, ובמקרה זה התאריך 20/2/02 (למניין יציאת מצרים), אינו מקרי כלל, אף שאין מבחינים בכך בקלות.

בפסוק השני בספר דברים כתוב: "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ", ונראה כי יש לכרוך את שני הפסוקים להבהרת העניין. אם כן, בני ישראל יצאו ממדבר סיני ב-20 לחודש והלכו 11 יום, כלומר שהם עמדו מחוץ למדבר סיני בראש החודש השלישי בשנה השניה לצאתם ממצרים. בספר שמות כתוב כי ישראל הגיעו למדבר סיני "בחודש השלישי" (שמות י"ט/א'), וחישוב פשוט יראה כי בני ישראל היו במדבר סיני בדיוק שנה. לאחר שיצאו מסיני הם הגיעו לקָדֵש ומשם הם שלחו את המרגלים, וכתוצאה מכך התחייבו בעונש, לנדוד במדבר, אך אלמלא חטאו, היו מסתיימים נדודיהם במדבר לאחר שנה, שכן קָדֵש מצויה בקצה הדרום-מערבי של ארץ-ישראל.

אם כן, כוונת הכתוב אינה סתם לספר כי בתאריך מסוים נעלה הענן ובני ישראל יצאו למסעיהם. לתאריך זה יש משמעות רק כאשר מסמיכים אותו לתאריך אחר, בראש ספר דברים, ועיון בשני התאריכים מלמד כי אלמלא חטאו בני ישראל היו נדודיהם מסתיימים לאחר שנה במדבר סיני, ואז היו נכנסים לארץ כנען. דומה כי די היה בשנה אחת להכשיר את העם להיכנס לארץ-ישראל, אלא שהמרגלים הראו שלא כך הדבר, ועניין זה יתבאר בשבוע הבא.

פרופ' מאיר בר-אילן

אוניברסיטת "בר-אילן"

                                                                                                                                       מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'

 (ספריי בית-אל)