את הצ'ט (chat) באינטרנט הזכרתי כבר פעמים אחדות בהקשרים שונים, אבל לא  עסקתי בנושא בהרחבה. לפני יותר מעשור, כשגיליתי את האינטרנט, הרגשתי, כי חידוש טכנולוגי זה יתאים לי, כמו כפפה לכף ידי. הבנתי גם, כי כדי לנצל את מלוא הפוטנציאל הטמון בו, אצטרך למצוא עבורו זמן פנוי. על כן לא התחברתי לאינטרנט עד שאולצתי לפרוש מעבודתי מפאת גילי (האם אתם יודעים, כי בארה"ב לא מוכר המושג 'גיל פרישה'? פיטורי עובד רק בגלל גילו - אף אם זה נעשה עם פיצויים מלאים וזכויות פנסיה - נחשבים לאפליה, בדיוק כמו פיטורים בגלל מינך, צבע העור, הנטיות המיניות, או הדת. בביטאון הפנימי של חברת בואינג ראיתי שמות של עובדים בעלי ותק של 51 שנים ויותר) ומצאתי פתאום, כי יש לי יותר מדי זמן פנוי.

ואכן, ברגע שחוברתי לרשת העולמית, גיליתי, כי זאת מפלצת בעלת ראשים רבים ויש לה שימושים כמעט בכל תחום. כמו רוב האנשים בימינו, זנחתי את דואר ישראל ואני מתכתב עם משפחתי וידידיי באמצעות אי-מיילים. מילונים און-ליין בכל השפות, מציאת חומר רקע וצילומים במכונות חיפוש ותוכנות שונות המתרגמות משפטים שלמים משפה לשפה, הופכים את הכתיבה לכמעט יותר מדי קלה. שימושם נוספים שאני עושה באינטרנט הם הורדת קטעי מוסיקה ווידיאו ולפעמים אף סרטים שלמים ואחרון חביב, צ'טים.

צ'ט משמעותו שיחה. גם לפני עידן האינטרנט התכנסנו בימי שישי בסלון ביתם של חברינו ועל כוס משקה ביררנו את הבעיות ברומו של העולם, אבל האינטרנט מאפשר איתור גולשים אחרים בכל רחבי העולם לפי כל חתך שתבחר בו, תחביב משותף, שפה, דת וכמובן העדפה מינית וניהול שיחות עמם בזמן אמת 'בסלון' ווירטואלי. עיקר גדולתו הוא, כי בצ'ט אתה עושה הכרה עם אנשים, שבתנאים רגילים יש סיכוי אפסי שהיית נתקל בהם ומגיע לשיחה עמם!

הזיהוי בצ'ט הוא לרוב באמצעות כינוי (nick) שבוחר הגולש, אם כי אישית אני מעדיף לא להסתתר מאחורי כינויים ומשתמש בשמי הפרטי. בזכות האינטרנט, העולם הפך לכפר גלובלי. אין זה משנה באיזה חור נידח אתה חי, כדי לתקשר עם גולשים אחרים הנמצאים במרחק אלפי קילומטרים ממך, אם כי הבדלי הזמן עלולים להפריע. הגורם היחידי החסר בצ'ט הוא כוסית המשקה. לכך צריך כל גולש לדאוג בעצמו.

במשך ה-12 השנים לערך שעברו מאז, השתתפתי בצ'טים רבים, אבל בעיקר חיפשתי גולשים מחו"ל. אחר הכול, עם ישראלים אני יכול לדבר בטלפון ואף לפגוש אותם בקלות יחסית בחלקת האלוהים הקטנה שלנו. הצ'ט הראשון בו הראיתי נוכחות  קבועה, היה 'כמובן' הונגרי. כמובן, כיוון שכל המכיר אותי, יודע, כי אני מחובר לשפה זאת ולתרבותה במידה העולה על המתקבל על הדעת עבור אדם החי בארץ ומעורה בתרבותה יותר מ-60 שנים.

צ'ט סקייאקס נועד בדיוק למטרה שהצבתי לעצמי: להכיר אנשים דוברי הונגרית - לא רק יוצאי הונגריה, כי אם גם מארצות אחרות - ולאפשר החלפת דעות חופשית. עולם האינטרנט עבר שינויים קיצוניים בשנים אלה, אתרי צ'ט שהיו פופולאריים לפני עשור, ירדו מגדולתם, אחרים, משוכללים יותר תפסו את מקומם ובד בבד, רשתות חברתיות (כמו הפייסבוק), רכשו לעצמן מאות מיליוני משתמשים, אבל סקייאקס עדיין קיים במתכונת שכמעט ולא השתנתה במשך שנים. דרך אגב, רבים מהמצ'וטטים באתר זה הם יהודים ועל רקע זה, אנטישמיים אחדים עברו לצ'טים אחרים.

קראתי באיזשהו מקום, כי הצ'ט באינטרנט מיועד לאנשים בודדים, אומללים, בעלי מוגבלויות, חסרי בטחון המתקשים ביצירת יחסים אישיים. זה נכון אולי במקרים מסוימים. אחד מהידידים שרכשתי, הוא חרש-אילם, שסיפר לי בעצמו, כי מוגבלותו רבה כל-כך שבמפגש אמיתי היה מתקשה לתקשר עימי. בצ'ט לעומת זאת, הוא שווה ביכולתו לכל משתתף אחר ואיש אינו מודע למגבלותיו. אחדים מהגולשים סובלים באמת מבדידות וצמאים למילה טובה, בעיקר כשהיא נאמרת בשפת אימם. באחד הפעמים שוחחתי עם אדם ששכב בביתו חולה, קודח מחום והרגיש ממש על הפנים. ניסיתי לעודדו, אבל באותו רגע התחוור לי, כי העצוב מכל הוא, שאינני מסוגל להגיש לו אפילו כוס תה.

הצ'ט לא בהכרח משמש תחליף לחיים האמיתיים. מעת לעת ערכנו מסיבות במסעדה, או פאב בהונגריה, אליה הגיעו אנשים גם מחו"ל. גם בימים האלה מארגנת אחת מהוותיקות מפגש חברים בלאס ווגאס. עבור כל אדם שהכיר אי-פעם מישהו בצ'ט, זאת תמיד חוויה (אודה על האמת, לא תמיד נעימה) לפגוש סוף-סוף פנים אל פנים אנשים שבמשך תקופה ארוכה שוחח עמם רק ברשת.

אני הכרתי בסקייאקס עשרות רבות של אנשים מכל רחבי העולם, אשר חלק מהם הפכו לידידי אמת. נפגשתי עם רבים מהם ורק לעתים רחוקות התאכזבתי. ניתן להכיר אדם היטב אף בלא החלפת צילום אישי, מהתבטאויותיו בכתב, מהדעות אותן הוא מביע. פעם ערכתי בדרכי בחזרה לארץ חניית-ביניים באתונה, כדי להיענות לדרישתה התקיפה של ידידה כזאת, שהתעקשה להיפגש עימי, כדי שאוכיח לה שאני אדם העשוי בשר ודם ולא רק גיבוב מילים המופיעות על מסך המחשב.

בוונקובר שבקנדה פגשתי על כוס קפה מישהי אחרת, שהכרתיה לפני יותר מעשור. אינני חושב, כי נתראה פעם נוספת, אך עתה, כאשר אנו 'נפגשים' בצ'ט, שיחותינו בלתי אמצעיות יותר, כיוון שקל לנו לדמיין את תווי פניו של בן שיחנו.

גם כשנסענו עם אשתי וזוג חברים לאלסקה, נפגשנו באנקורייג' עם עמיתה מהצ'ט ושני ילדיה. הגברת הייתה מוזרה במקצת, לגמרי שונה ממה שהצטיירה בדמיוני  וחברינו הסתייגו ממנה תחילה, אבל הטענות נעלמו כהרף עין, כשבזכות בעלה העובד בחברת הרכבות, השיגה לארבעתנו הנחה של 50% בנסיעה ברכבת לעיר הנמל סווארד.

במשך השנים נוצרו תוכנות שונות שבאו להקל על הקשרים בין שני אנשים. אתר צ'טים, כמו זה של סקייאקס, הוא אירוע המוני ולעתים מתעורר בך הרצון לשוחח עם מישהו מבלי שעשרה אנשים נוספים יקראו את הנאמר ביניהם ואולי גם יתערבו בשיחה (שלא לדבר על המציצים, שאינם מגלים את נוכחותם). כידוע פורחת האהבה בכל מקום בו אנשים משני המינים נפגשים וכך קורה גם בצ'טים. זוגות רבים הכירו באינטרנט - וגם התחתנו אחר כך - וכשמתעוררת הרומנטיקה, חברתו של אדם אחד נוסף, יוצרת כבר התקהלות.

התוכנה הראשונה בה יכלו שני גולשים לשוחח זה עם זה בפרטיות מוחלטת, אבל עדיין רק באמצעות תקתוק על מקלדת המחשב, הייתה icq הישראלית, שחוללה מהפיכה בתחום המסרים האישיים ובתקופה מסוימת הייתה נפוצה ביותר. שנים רבות השתמשתי בה, גם אחרי שהיא נמכרה במחיר מרשים לחברה אמריקאית.

עם זאת, אני מזהיר את בלתי מנוסים ממתן אימון יתר בנאמר באינטרנט. אנשים רבים מנצלים את אלמוניותו ומסווים בפני בת שיחם את זהותם האמיתית. באמצעות מכונות החיפוש ניתן לצטט ממיטב השירה העולמית, להגיש למושא חיזורייך פרחים מדהימים ביופיים, להשמיע באוזניה את היצירות המוזיקאליות היפות והרומנטיות ביותר ולהצטייר כאותו האביר על סוס לבן שכל נערה חולמת עליו.

אין זה מקרי שזיהיתי את המתחזה כגבר ואת הקורבן התמים שנפל ברשתו כאישה. אני מתייחס למקרה קונקרטי, בו אדם הצליח לגרום למישהי להתאהב בו ופיתה אותה לעקור לארצו ולהתחתן עמו. לאחר תום ירח הדבש התברר, כי האיש בור ועם הארץ, מעולם לא קרא ספר שירה, או ספר רציני כלשהו, השמעת מוזיקה מפילה עליו תרדמה עמוקה ובנוסף לכל הוא שקרן פתולוגי וחסר מצפון. אחר שנתיים לערך, נמאס לו מאשתו, הכריז על עצמו כפושט רגל ועזב את האומללה שלא הבינה מה קרה לה והמשיכה לאהובו, חסרת פרוטה, ללא אמצעי קיום כלשהם.

אחד מידידיי הטובים ביותר היה לאצי, שזמן-מה אחר מותו, הקדשתי לו רשימה נפרדת (מציבת אינטרנט). לאצי נפגע בחוט שדרתו בקפיצת-ראש לבריכה ואת 27 השנים האחרונות של חייו בילה בכסא גלגלים. על אף ששותק בארבע גפיו (quadriplegic) ולא יכול היה להזיז את אצבעותיו, למד להפעיל את המחשב, כשהוא מקיש על המקלדת בכפות ידיו בלבד. תקשרנו באי-מיילים ובאי.סי.קיו. במשך שנים רבות וכאשר הייתי בהונגריה, ביקרתי גם בביתו. לאצי היה האדם הראשון שקרא את סיפוריי ושימש כמבקר הספרותי הפרטי שלי. הוא עודד אותי להוציאם לאור וכשספרי התפרסם, רכש 25 עותקים וחילקם למשפחתו, לידידיו וגם לקהילה היהודית בעיר הקרובה. 

גולשת אחרת שהכרתי באי.סי.קי. הייתה אישה סינית, אימא לשלושה ילדים קטנים, החיה בעיר קטנה במלזיה. phui sim הייתה ביישנית וסבלה מפחד קהל שמעולם לא נתקלתי כדוגמתו. כל גילוי של חיבה הפחיד אותה. היא יצאה רק לעתים רחוקות מהבית, בעלה שניהל מסעדה סינית (כמובן, וכי במה יעסוק סיני?) חזר הביתה בשעות קטנות של הלילה וכדי להפיג במקצת את בדידותה, חיפשה פרטנרים לשיחה, כשהיא סומכת על האלמוניות המוחלטת שהאינטרנט מעניק. כשפעם אחיה של אשתי ובתו ביקרו במלזיה, רציתי לשלוח באמצעותם מתנה קטנה לפואי סים והצעתי לה לפגוש אותם, אבל היא סירבה בכל התוקף. לדבריה, היא עדיין אינה מוכנה לפגוש זרים, מה עוד, אנשים לבנים, אשר כמוהם אף פעם לא פגשה פנים אל פנים.

אחר האי. סי קיו. פותחו תוכנות אחרות שהוסיפו את האופציה לניהול שיחות באמצעות המיקרופון ואחר גם במצלמת הווידיאו. אי.סי.קיו. ניסתה לצעוד עם הזמן והוסיפה גם היא את האופציה הזאת, אבל הגל הגואה שטף אותה והשאירה מאחור. היום קיימים ברשת חדרי צ'טים פומביים באמצעות המיקרופון ומצלמות ווידיאו (המובילים ביניהם הם אתרי סקס), אבל אני נגמלתי במידה רבה מהרב-שיח ההמוני ומעדיף תוכנות המאפשרות שיחות אחד על אחד.

בין תוכנות המסרים המיידים המסנג'ר של מיקרוסופט היא הוותיקה ביותר. יש תוכנות דומות נוספות, כמו למשל זאת של יאהו, אבל נדמה לי, כי הידועה והידידותית ביותר למשתמש היא הסקייפ. איכות הקול והווידיאו השתפרו מאד במשך השנים. אם ניתן להאמין לסקייפ, ברגע כתיבת שורות אלה מצ'וטטים בה יותר מ-16 מיליון משתמשים.

אני רשום גם בפייסבוק ומעת לעת מציץ לתוכו, מעיין בהודעות שהשאירו מכריי, בצילומים שפרסמו ואף מגיב כמתבקש, אבל תוכנת התקשורת העיקרית שלי היא הסקייפ. ברשימתי הפרטית רק כ-60 שמות, ביניהם שניים מילדיי, כמה מקרובינו בחו"ל, חברים וותיקים שאני מכיר עשרות שנים, חדשים שהכרתי באינטרנט וגם עמיתים אחדים לעבודה. לדעתי, אבד הקלח על הטלפוניה הקווית. למי אין מחשב הקשור לאינטרנט בכל שעות היממה ומדוע עלינו לשלם סכומים נוספים, כדי לשוחח עם המשפחה והחברים בארץ ובחו"ל?

הבחירה בידכם, אפשר לתקתק במקלדת - היתרון, ניתנת לך שהות להרהר בדבריך ולנסחם היטב - לדבר באמצעות המיקרופון - היתרון, אתה שומע את קולו של בן שיחתך ולפעמים הטונים הם מסר ברור יותר ממילותיו - ולבסוף להשתמש גם במצלמת ווידיאו. כאן היתרון ברור עוד יותר, במיוחד כשאתה משוחח עם אדם החביב עליך. אתה קורא את הבעת פניו, רואה את בת צחוקו (או חלילה את דמעותיו), אתה מתקשר עימו כמעט כאילו הייתם יושבים זה מול זה. והרי אתם באמת יושבים זה מול זה והמרחק ביניכם אינו רב יותר מסך הכול המרחק בו אתה נמצא מהמצלמה ואיש שיחך נמצא ממנה!  

זאת היא תוכנה מנצחת. נראה לי בעתיד גם הטלפונים הניידים ישתמשו בתוכנת סקייפ ודומותיה.