החברה בישראל היא חברה חולה, עד חולה מאד. אנחנו חברה רב תרבותית, התקבצנו לכאן מארבע כנפי תבל, להקים סוף סוף אחרי 2000 שנות גלות, בית לאומי לעם היהודי, שבמשך אלפיים שנה נרמס,הושפל, והשיא היה בשנות השלושים של המאה ה20 בה כמעט הצליחו להשמיד אותנו. הקמנו מדינה שהיא אמנם צעירה במונחים אוניברסלים, אבל בסה"כ ה60 וקצת שנות קיומנו הגענו להישגים יפים ומכובדים, שאין לנו במה להתבייש בהם גם בקנה מידה עולמי.

אחד הדברים שלא הצלחנו לעשות, הוא לנהוג ע"פ הפתגם האומר "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" ואחד הדברים שלא הצלחנו להפנים הוא שדי לא צריך יותר לנסות להרשים את הפריץ ולמצוא חן בעיניו, מספיק ,יש לנו מדינה,צבא,משטרה ואנחנו מסוגלים להגן ולשמור על עצמנו ללא טובות מאחרים. הרעה החולה שממנה אנחנו סובלים הכי הרבה, היא הגזענות ושנאת האחר והשונה. היום התפרסם שגם בראשון לציון כמו בפתח תקווה לפניה,הוד השרון ועוד מספר ישובים הגזענות הגיע לשיא כיעורה ושיפלותה.

מתברר שבשכונת רמת אליהו בראשל"צ, שכונה בעייתית לכשעצמה שסובלת מדימוי נמוך ונחשבת לשכונת מצוקה, שעקב כך ירדו מחירי הדירות בתחומה מה שהביא אליה גל של עולים מאתיופיה שלא יכלו להרשות לעצמם להתיישב בשכונות אחרות בגלל יוקר המחייה בהן. התושבים הותיקים בשכונה זו, שגם הם סבלו מגילויי גזענות בזמנם ע"י התושבים שהגיעו לפניהם, במקום לזכור את תחושות ההשפלה והעלבון ולהפסיק את מעגל הקסמים הזה, מוציאים את תסכולם על העולים מאתיופיה ואינם מוכנים לרשום את ילדיהם לגני הילדים שבהם כבר נרשמו ילדים אתיופים.

באותה שכונה שקיימים בהם כ10 גני ילדים שלושה מהם לאתיופים בלבד ובשאר השבעה בני הותיקים יותר. ברגע שנרשם אתיופי לגן מסויים, שאר ההורים מעכבים את רישום ילדיהם עד שהוא מוכרז כמלא, בדר"כ בילדים אתיופים אחרים. העירייה שמנסה להילחם בתןפעה מספרת שהורי הילדים מוכנים לרשות את ילדיהם בגנים של חינוך דתי ואפילו חינוך מיחוד רק כדי למנוע מהם שחלילה התרועעו עם ילדים אתיופים .

הפטנט הכי שכיח הוא ללכת למשרד הפנים ולבצע שינוי כתובת מגורים , כל זאת כדי להמנע מלשלוח את ילדיהם לגנים "מעורבים". ראוי לציין שעיריית ראשון שהתייאשה ממעשיהם המכוערים של תושבי שכונה זאת ,מןכנה לממן מכספי העירייה הסעות לילדי האתיופים לגנים בשכונות אחרות בעיר ע"מ ליצור אינטגרציה והתערות בחברה הכללית. התנהלות זאת בדיוק כפי שארע בערים אחרות בארץ עם בתי ספר שבחלק מהם סירבו לקבל אתיופים מסיבה כזו או אחרת או שהערימו קשיים הם עדות לחוליה של החברה ורקבונה. אותי אישית מקוממת העובדה שקולם של כל המתחסדים שמשמיעים את קולם וצעקתם מעל דפי העיתונות,רדיו,טלוויזיה,אינטרנט וכו` על אי הצדק בכל הקשור לסכסוך הערבי ישראלי, על העוולות שנעשים לאוכלוסייה הערבית ממלאים פיהם מים בכל הקשור לגילויי גזענות מחליאים כאשר מדובר בתוככי המדינה, בבית.

מה אתם רצים וממהרים לעשות שלום עם אוייבנו ושכננו כאשר בבית בפנים יש ריקבון ושנאה כזו? בדיוק כפי שנהגו שנים כאשר קרית שמונה בזמנה ושדרות חיו תחת מתקפות טילים יומיומיות הם נדמו, אבל להטיף לנו על נעלין, איקרית,בירעם,אפלייה לערבים, מעשי המתנחלים ביו"ש , והרשימה עוד ארוכה. אחרי שנתקן את חוליי החברה בכל הקשור לקבלת האחר והשונה, נוציא את הגזענות הזו שטבועה בתוכנו, וננסה להגיע להסכמה והידברות עם ציבור המתנחלים וחובשי הכיפות אז אולי נתפנה לבעיות מחוץ.  

לכל חבריי השמאלנים שלום עושים קודם בבית.