"ויראו כל העדה כי גווע אהרון ויבכו את אהרון שלשים יום כל בית ישראל" (במדבר כ'/כט').
"ויראו כל העדה כי גווע אהרון ויבכו את אהרון שלשים יום כל בית ישראל" (במדבר כ'/כט').
אומר רש"י על המלים "כל בית ישראל": "האנשים והנשים, לפי שהיה אהרון רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו".
בפרקי אבות מוזכרים דברי הלל הזקן: "הווי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (א'/יב'). "אוהב שלום ורודף שלום" הם לכאורה מושגים הפוכים אחד מהשני "אוהב שלום "הוא אדם שהשלום הוא חלק מאופיו ומהוויית עולמו, הוא ישתדל להשיגו בכל מחיר. לעומתו "רודף שלום " נשמע כמי שרודף אחר השלום ומרחיקו ממנו, ובעצם נלחם נגד השלום. כיצד שתי תכונות המנוגדות זו לזו, מהוות ויוצרות אדם מושלם כאהרון הכהן?
אהרון ידע ליצור את האיזון בין שתי תכונות מנוגדות אלה דרך הטיפול בסוגי המחלוקות שהובאו לפניו - כאשר הגיעו אליו שני בעלי מחלוקת וטענו איש כנגד רעהו, היה אהרון משוחח עם כל אחד מהם בנפרד. לאחר מכן, היה קורא לאחד מהנצים ואמר לו שחברו מלא צער על שפגע בו והוא רוצה מאוד להתפייס עמו. לאחר מכן, הלך אל השני ואמר לו דברים דומים. כאשר נפגשו השניים, נפלו איש בזרועות רעהו והתפייסו. כך היתה "אהבת השלום" שאפיינה את אהרון הכהן, מקרינה ומשפיעה על הנצים ויצרה חיבור ואהבה ביניהם.
אך, לעתים היה על אהרון "לרדוף את השלום" - לפעמים קרה שאהרון הכהן הביא את בעלי המחלוקת כמעט לפשרה ופיוס, אך אז הגיעו חברי אחד מהם והסיתו אותו לא לוותר לחברו. במקרה שכזה, היה אהרון עובר לשלב של "רדיפת השלום" והרחקתו, על ידי יצירת הפרדה בין המסיתים לאותו בעל המחלוקת והיה מטיח במסיתים דברים קשים. העיקר, לא לתת להם ליצור חייץ והפרדה בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.
פעמים היה אהרון מתחיל עם "רדיפת שלום" ולאחר מכן היה מגיע לאהבה והשכנת שלום. קרה, לא אחת, שהגיעה שמועה לאזנו של אדם שחברו מדבר עליו רעות או מנסה לפגוע בו. כאשר פנה אל אהרון הכהן בעניין זה, היה אהרון מגלה אמפטיה ומזדהה עם הנפגע ואומר לו שאם נכונה השמועה על מה שחברו עולל לו, עליו "להלחם כנגדו" בחרב ובחנית ולא לסלוח לעולם, למרות שע"י זה נראה לכאורה שהוא מדבר סרה בפוגע ופועל כנגד השכנת שלום. כך היה אהרון רוכש את אמונו של בעל הדברים ,ובשלב הזה היה אהרון ממליץ לנפגע לבדוק את חרושת השמועות ומעלה בפניו את האפשרות שזאת סתם עלילת דברים שטפלו על חברו וחבל לריב בשל כך עם החבר. כך יצר שוב אהבה בין האיש לחברו.
לכן, במות אהרון, התאבלו "כל בית ישראל" וכפי שמסביר רש"י: "האנשים והנשים", לפי שאהרון הי משכין שלום, בדרכו המיוחדת, בין כל מרכיבי העם.
מאהרון הכהן אנו למדים כמה חשוב הוא השלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו וכדי להשיג שלום ,יש פעמים שצריך "לאהוב" ופעמים שצריך "לרדוף". כאשר נצליח ליצור את ההשלמה בין שני הניגודים נגיע לתוצאה סופית טובה - "השלום".
דוד דרומר