פרשת "מטות-מסעי"

 מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה..." (במדבר ל'/ג').

כל מי שנודר נדר, מצווה להיזהר בדבריו ולחשוב היטב לפני שבועתו שלא יאמר חלילה דבר שעלול לא להתקיים. חז"ל למדו מפסוק זה שמי שנזהר בדיבורו לבל תצא מלה מיותרת מפיו, עליו נאמר: "ככל היוצא מפיו יעשה" - ברכותיו תתקיימנה, וכל דיבור שהוא אומר ייחשב כ"גזירה" שיש למלאה.

בהקשר לפסוק זה בתורה אנו למדים תובנה עמוקה מבקשתו של דוד המלך בספר תהלים: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך" (תהלים כ"א/יז'). דוד מבקש מה' שיפתח את שפתיו, מה כוונתו של דוד בבקשה זו?

וכי שפתיו של דוד עד לאותה בקשה היו חתומות? ואם כן, כיצד אמר את התפילה "ה' שפתי תפתח..."?

כדי להסביר תמיהות אלה, עלינו לבחון ולהבין מדוע האדם מבקש ומתפלל.

לאדם יש צרכים ובקשות למכביר מאת הבורא ועליהם הוא מתפלל אליו ומבקש ממנו על צרכיו. לעתים הקב"ה נענה באופן מיידי ובקשתו מתמלאת ולעתים עובר זמן רב בין התפילה והבקשה להגשמתה. בפרק זמן זה עיניו של האדם כלות ומצפות מתי הוא יזכה למלוי בקשתו.

יש בני אדם, שהם בדרגה רוחנית גבוהה, והם הזוכים להתגשמות משאלתם עוד בטרם העלו זאת על דל שפתם. כפי שנאמר "טרם יקראו ואני אענה" (ישעיה ס"ה/כד' ).

דוד המלך היה בדרגה רוחנית גבוהה ועוד בטרם פצה את פיו, הקב"ה היה ממלא את בקשותיו. לכן הוא ביקש "ה' שפתיי תפתח". ע"י שתענה לבקשתי קודם שאקרא אליך, ע"י כך תפתח את שפתיי "ופי יגיד תהילתך". תפילתי תהיה תפילת הודיה ולא תפילת בקשה.

וכאן מתקשר הפסוק מפרשתנו "לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה".

אם אנחנו  רוצים להגיע לדרגתו של דוד המלך, שמשאלותינו תתגשמנה עוד בטרם ביקשנו מה' בשפתנו, אומרת לנו התורה, שעלינו לסגל את התובנה הבאה: "לא יחל דברו". אם חפץ אתה שלא תצטרך לצפות ולייחל למימוש בקשותיך, עליך לקיים את המשך הפסוק "ככל היוצא מפיו יעשה"!

עליך לשמור על מוצא פיך ולקיים את הבטחותיך, ואז יגמול לך במידה כנגד מידה - אם אתה מקיים את דיבורך, ה' ימלא את משאלותיך עוד בטרם תדבר.