פרשת "דברים"

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"ראה נתתי לפניכם את הארץ, בואו ורשו את הארץ..." (דברים א'/ח').

לשון הפסוק מעורר תמיהה, הרי בני ישראל שהו עדיין במדבר ועוד לא נכנסו לארץ, אז כיצד אומר להם משה "ראה נתתי לפניכם", ראה עכשיו את אשר כבר נתתי לכם - בלשון עבר, והם נמצאים היום הרחק הרחק ממנה?

מלשונו העכשווית של משה אנו למדים על מידת הביטחון שהוא הקנה לעם ישראל. הדבר דומה לאדם שמשתוקק למשהו למרות שנכון לרגע זה אין ביכולתו להשיג את הדבר, אך מידת הביטחון הנמצאת בו מקנה לו את התחושה שעוד מעט קט הוא ישיג את מבוקשו.

כך גם עם ישראל - לאחר הבטחתו של הקב"ה לתת להם את ארץ ישראל, הם עברו תלאות וקשיים בכל זמן שהותם במדבר. עכשיו, בא משה ופונה אליהם בדברים: "ראה נתתי לפניכם את הארץ" - ראה עכשיו את הארת שניתנה לך. כלומר: אם תסגלו את ההרגשה שהארץ כבר ניתנה לכם ותבטחו בבורא, אזי ההבטחה תבוא לידי מימוש מלא, בקרוב. אם כן, "בואו ורשו את הארץ" שניתנה לכם עוד מימי האבות, שהרי אתם יורשים את ירושת אבותיכם ולא כובשים אדמה זרה של עם אחר.

אך כל זה בתנאי אחד: שזה יהיה "ולזרעו אחריהם" - שהצאצאים שלכם ילכו בדרכי אבותיכם. כפי שאבותיכם בטחו בה' והלכו בדרך התורה, כך עליכם לבטוח בקב"ה ולנהוג כפי שציווה אתכם בתורה הקדושה. כנאמר בספר תהלים: "ויתן להם ארצות גויים... בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו יזכורו" (ק"ה/מד'-מה').