שולחן-השבת

 

 

מבט מיוחד ומרתק לפרשת-השבוע,

לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות

לאור תורת חב"ד

 

 

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי

ורב אזורי בת חפר - עמק חפר

 

פרשת עקב

 

מזוזה

 

 

"וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ"

 

 

 

כמו בגד בחלון-ראווה של חייט, מזוזה קבועה בפתח בית היהודי לדגל ותעודת זיהוי: "כאן גרה משפחה גאה הדבקה באדון העולם" * המזוזה אינה דגל חיצוני, אלא אוצר של אמונת ה', אהבתו ויראתו!

 

"מבצע מזוזה" - מזוזה בכל בית יהודי, שומרת ומגינה על כלל ישראל בעולם כולו.

 

לחקור ולהבין את טעמי המצוות

 

בני-ישראל הכריזו במעמד הר-סיני "נעשה ונשמע", כלומר "נעשה", נקיים את מצוות ה' לפני ש"נשמע" נבין את טעמי המצוות.

 

כי איננו זקוקים להבין טעם שכלי במצוות כמניע וסיבה לקיומן, די בכך שאנו יודעים שהן מצוות ה', רצונו וחפצו, כדי שנקימם בלב שלם, באהבה ושמחה! אדרבה השאיפה האמיתית של כל יהודי - למלאות את צו הבורא, להתקשר ולדבוק בו, באמת ובתמים, מבלי להתחשב אם הוא מבין, או שאינו מבין את טעמי המצוות בשכלו.

 

אך כהוספה, לאחר עשיית המצוות, "נעשה", היהודי מכריז "נשמע", כלומר הוא רוצה גם להבין את סיבת המצוות, אינו מסתפק במעשה בלבד הוא מתעניין ולומד את תוכנה וענינה של המצווה, וחוקר להבין את טעמיה. לא כמניע לקיום המצוות, אלא מתוך רצון לחבר גם את שכלו והבנתו לרצון האל ומצוותיו.

 

גם ביחס למצוות מזוזה, היהודי לומד את סיבות המצווה והמעלות והסגולות שלה, לא כמניע לקיום המצווה, אלא כדי להבין ולהתחבר למזוזה גם במוחו ולבו, ולא לקיימה רק בקבלת-עול.

 

טעם מצוות מזוזה

 

כמה סיבות למזוזה:

 

1) הצהרה והכרזה על אמונה בה' - המזוזה פותחת בפסוק "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", וקביעת המזוזה בפתח הבית הינה הכרזה "אנו מאמינים בבורא העולם ומנהיגו, ובתורתו הקדושה ומצוותיה". הרמב"ן כתב[i]: הקובע מזוזה בפתחו, מודה ומאמין בחידוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו ובתורה.

 

2) מזכיר את ה' התורה ומצוותיה - כתב הזוהר[ii]: מזוזה בפתח הבית מזכירה לאדם שלא ישכח את הקב"ה בבואו ובצאתו. ובספר החינוך[iii]: מזוזה מזכירה לאדם בכל עת את האמונה בה' יתברך:

 

בכל עת שהיהודי עובר במפתן ביתו, הן ביציאתו לרחוב לעסוק בעניני העולם והן בכניסתו לביתו ומשפחתו, עליו לזכור את הבורא ומצוותיו, ולנהוג לפי רצון הבורא; לעסוק בפרנסה בעולם ביושר ואמונה, ולנהוג בביתו בשלום ואהבה, קדושה וטהרה, ובלשון הרמב"ם[iv]: "כל מי שיש לו .. מזוזה בפתחו מוחזק הוא שלא יחטא" וינהג במעשיו כרצון ה'.

 

אחת המתנות החשובות שניחן בהם האדם הוא "כח הזיכרון", וכשהוא נעזר בזכרון של המזוזה לזכור את הבורא, הוא מתעלה בעילוי אחר עילוי במעלות הקדושה והטהרה.

 

מזוזה הקבועה בפתח היא מעין אות, שלט, סמל ותזכורת לאמר: "הנה בית יהודי הנתון לשליטת ה', ומאמין בה' ובהשגחתו הפרטית על ברואיו".

 

בקלף המזוזה כתובות שתי פרשות מרכזיות בתורה: 1) "שמע ישראל .. ה' אחד ואהבת את ה' גו'". 2) "והיה אם שמוע תשמעו בקול מצוותי גו'", הפרשה ראשונה - מתארת את הכרת היהודי בה' כמנהיג העולם, ואת זה שהיהודי מקבל על עצמו את עול מלכות שמים. והשניה - את קבלת עול המצוות ואת השכר הניתן למקיימי המצוות.

 

אם-כן המזוזה מזכירה את שלושת יסודות היהדות: 1) אמונה בה'. 2) אהבת ה'. 3) קבלת עול מלכות שמים לקיום המצוות.

 

שכר וסגולות

 

שכר מופלא למקיימי מצות מזוזה - אריכות ימים ושנים, ככתוב במזוזה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך, למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה גו'", הקב"ה מבטיח למי שקובע מזוזה בביתו, שיאריכו ימיו וימי בניו.

 

סגולה מיוחדת במזוזה שהיא שומרת ומגינה על האדם, ביתו ורכושו, כדברי התלמוד[v]: לא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם המלך יושב בפנים הארמון והשומרים עומדים בחוץ, אבל מדת הקב"ה אינה כן, אלא עבדיו יושבין בפנים והוא עומד בחוץ ושומרם, שהרי המזוזה בפתח הבית מבחוץ שומרת על היהודי שבפנים הבית.

 

ההגנה היא גם ממזיקים גשמיים וגם ממזיקים רוחניים, כוחות שליליים רעים הסובבים בעולם, ובזכות המזוזה מוגנים מהם. פעמים רבות שאנשים שסבלו ממחלה, או מבעיות בפרנסה, ובדקו ומצאו שהמזוזה שלהם פסולה, וכשקבעו מזוזה כשרה - הדבר הסתדר לטובה.

 

זו גדולתה של המזוזה, שעל אף היותה מצווה רוחנית, ומקומה בעליונים, השפעתה כה גדולה עד שהיא פועלת גם בתחתונים, אריכות ימים ושנים, ושמירה והגנה.

 

לפנינו שלושה רמזים בסגולת השמירה של המזוזה:

 

1) בחילופי אותיות של המילה מזוזה, כפי שהיא כתובה בתורה "מְזֻזוֹת", מתקבלות שתי מילים: "זז-מות", שכל הקובע מזוזה בפתחו, ה' שומרהו ויזוז ויסור ממנו כל אסון ומות.

 

2) מאחורי קלף המזוזה כתוב אחד משמות ה' - "ש-ד-י", ראשי תיבות: שומר דלתות ישראל, שהקובע מזוזה בפתחו ה' שומרהו ולא יתן למשחית ומזיק לבוא בביתו.

 

3) מזוזה בגימטריא 65, גם השם הקדוש "אדנ-י" בגימטריא 65, שעל-ידי המזוזה הקב"ה נעשה "אדון" בבתינו, והוא שומר ומגן עלינו.

 

בין "שכר" המזוזה ל"סגולת" המזוזה

 

כלומר, בקיום מצות מזוזה זוכים גם בשכר (אריכות ימים) וגם בסגולה (הגנה), כפי שמובא להלכה[vi] "כל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו, וגדולה מזו שהבית נשמר על ידה" - אבל יש הבדל בין השכר לסגולה:

 

השכר ניתן רק כדי לעודד ולחזק ידי עושי המצוה, אבל השלימות היא לקיים את המצווה "לשמה", לשם שמים, בשל צו הבורא, ולא בשל שכר וקבלת תועלת אישית גשמית או רוחנית, כי המצווה עצמה היא המזוזה והשכר הוא דבר צדדי וטפל על גוף המצווה.

 

[יתירה מזו קיום מצוה לשם שכר זה "שטות גדולה ועצומה", שמשתמשים במצוה קדושה ונשגבת, לצרכים אישיים. ואף מידה של בזיון בדבר, שהופכים דבר קדוש ל"מנוף" להשגת תועלת אישית פחותה, הדבר דומה לאדם המשתמש ב"כתר המלך" לשימוש פשוט ופחות ערך].

 

אבל סגולת המזוזה - להגן ולשמור - היא חלק מגוף המצווה עצמה ואינה דבר צדדי טפל, בלשון ה"בית-חדש"6: סגולת השמירה של המזוזה היא הנאה וריווח מגוף המצווה עצמה. וכן כתב "רבינו בחיי"[vii]: קבעה לנו התורה את מצוות מזוזה כדי שנכוין אל העיקר - השמירה החלה בנו ושופעת עלינו.

 

לכן הסגולה שבמצוה (הגנה על הבית) משפיעה וקובעת על עקרונות קיום מצות מזוזה למעשה, כדברי השולחן-ערוך שבמשקוף עבה קובעים את המזוזה סמוך לרחוב ("בטפח הסמוך לרשות הרבים"), כי ענינה של המזוזה להגן מהאוייבים שבחוץ, לכן היא נקבעת סמוך ככל האפשר לבחוץ, נמצא שהסגולה היא ממש חלק מגוף המצווה עד שהיא מהווה גורם מכריע בביצוע המעשי של מיקום קביעת המזוזה.

 

מסקנת הדברים:

 

כשמקיימים מצות מזוזה לשם קבלת שכר של אריכות ימים וכו' - אין המצוה מתקיימת בשלימות הראויה, אבל כשמקיימים את המצוה לשם סגולת ההגנה - המצווה מתקיימת בשלימות, כי ההגנה שבמזוזה היא חלק ותוצאה מהמצוה עצמה.

 

המצווה בקבלה ובחסידות

 

אדמו"ר הזקן כותב[viii] שמזוזה היא מצווה כללית "כוללת כל המצוות ושקולה כנגד כל המצוות", פירוש דבריו:

 

כל מצוה ממשיכה השפעה פרטית לאדם, כלומר על-ידי כל מצוה ומצוה מ-613 המצוות, ממשיכים כוח אלוקי לאחד מ-613 אברי האדם; מיוחדת היא מצות מזוזה שהיא ממשיכה כוח אלוקי כללי לכל אברי גוף האדם, משום שהיא ממשיכה "אור מקיף כללי" על כלל האברים.

 

לכן כל מצווה מגנת ומצילה אבר אחד מאברי האדם, לא כן המזוזה, בהיותה מצווה כללית היא מגינה ושומרת על האדם כולו, על רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו ואפילו על כל ביתו ורכושו בגשמיות וברוחניות.

 

"מבצע מזוזה" בכל דלת של יהודי

 

אין ספור פעמים עורר הרבי על "מבצע מזוזה" - הנה מקצת דבריו הקדושים:

 

זכות גדולה להשתדל במבצע מזוזה - לעורר כל יהודי ויהודי להתקין מזוזות כשרות בכל דלתות ביתו.

 

על-אחת-כמה-וכמה בימים שאויבינו קמים עלינו, ששבעים זאבי אומות העולם מנסים לפגוע בכבשה האחת, זו עם ישראל, לכן צריכה להיות השתדלות גדולה ומיוחדת שבכל בית יהודי, על כל הדלתות יוצבו מזוזות כשרות, והמזוזה תעורר את "רועה הצאן" - הקב"ה, לשמר ולהגן על הכבשה מפני הזאבים.

 

אפשר לעורר את הציבור לקבוע מזוזה בשביל הגנה והצלה, ואין-זה פוגע במעלת שלימות קיום המצוה.

 

וכיוון ש"כל ישראל ערבים זה בזה", הרי התקנת מזוזה כשרה בבית של יהודי אחד, מוסיפה שמירה והגנה לכלל ישראל בכל העולם כולו, עד לשמירה הגדולה והנעלית בגאולה השלימה.

 

הלכות מזוזה

 

בשולי הדברים לפנינו מקבץ קצר ותמציתי של הלכות מזוזה.

 

א) מקומות החייבים במזוזה:

 

1) בכל פתחי הבית קובעים מזוזה. 2) גודל החדר המינמלי החייב במזוזה - 2 ממ"ר. 3) בפתח חדרי שירותים ואמבטיה אין קובעים מזוזה. 3) שערי החצרות של הבתים - חייבים במזוזה. 4) בתי כנסת בזמנינו קובעים מזוזה. 5) לולים של בעלי-חיים פטורים ממזוזה. 6) השוכר בית בחוץ לארץ וכן הדר בבית מלון בארץ ישראל - פטור ממזוזה בשלושים יום הראשונים, אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד. 7) המשכיר בית לחבירו - על השוכר להביא מזוזה, מפני שמזוזה היא חובת הדר היא. 8) העוזב את ביתו לא יטול את המזוזה, אלא אם כן הבית של גוי.

 

ב) קביעת המזוזה:

 

1) מקפלים את המזוזה מסוף השורה להתחלה, כך שכשפותחים אותה יהיו המילים שמע ישראל גו'. 2) אחרי גלילת המזוזה עוטפים אותה ומחברים למשקוף במסמר, או בדבק וכיוצא בזה. 3) לפני קביעתה מברכים "ברוך אתה .. אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה". 4) מן הדין חובה לבדוק פעמיים בשבע שנים, אבל כבר עורר הרבי לבדוק מידי שנה בחודש אלול.

 

5) את המזוזה קובעים בצד ימין של הנכנס לבית, ובתוך הבית קובעים את המזוזה בצד ימין של כיוון פתיחת הדלת: דלת הנפתחת לתוך החדר - לימין הנכנס אל החדר. דלת הנפתחת לחוץ לחדר - לימין היוצא ממנו. 6) קובעים המזוזה - בתוך חלל הפתח בטפח הסמוך לחוץ. 7) קובעים אותה בתחלת השליש העליון של הפתח.

 

מקורות: רמב"ם ושולחן ערוך הלכות מזוזה. לקוטי שיחות חלק יט, עמוד 121. חוברת מזוזה (מכון ליובאוויטש), בעריכת אבי מורי שליט"א.

 

תגובות והערות יתקבלו בשמחה, למייל:    ryk613@gmail.com

---

[i]

סוף פרשת בא.

[ii]

פרשת ואתחנן.

[iii]

מצווה תכג.

[iv]

הלכות מזוזה, פרק ו,הלכה יג.

[v]

מנחות, דף לג, עמוד ב.

[vi]

טור ושולחן ערוך יורה דעה, סימן רפה.

[vii]

בספרו 'כד הקמח'.

[viii]

סידור עם דא"ח, דף רעה, עמוד ב.