מחקר שנערך באירלנד: ילדים מאוכלוסיות חלשות סובלים יותר מעודף משקל.

לכאורה, מדובר בנתון מפתיע. כי הרי מן ההיגיון הוא שילד הגדל בבית ללא אמצעים, אוכל פחות כי המקרר ריק. אך מסתבר שלא כך הוא הדבר, אלא בדיוק ההיפך. נתון זה מעלה את ההשערה כי הסיבה לעודף משקל אצל אותם ילדים נובע מחוסר חינוך או מחוסר השגחה של ההורים - ללא ספק, מאפיין של סביבה חלשה.

עודף המשקל אצל אותם ילדים הוא בעיקר תוצאה של חוסר בפעילות גופנית ואכילת ג'אנק פוד. מנתוני המחקר עולה כי יותר בנות נמצאות בעודף משקל מבנים, ושככל שהרמה הסוציו אקונומית נמוכה יותר, כך יהיו יותר בנות בעודף משקל מבנים. וככל שרמת ההשכלה עולה, ההורים יזינו את ילדיהם יותר בפירות וירקות מאשר בג'אנק פוד וכמות הילדים בעודף משקל תרד.

מחקר זה צריך להוביל אותנו לחשוב מה אנו כיחידה משפחתית יכולים לעשות כדי להכיל את הילד שלנו, ובמקביל כיחידה משפחתית לתמוך בו להגיע למשקל האידיאלי שלו. ילד עם בעיות עודף משקל הוא ילד שסובל בחברת הילדים, וקרוב לודאי שגם בבית הוא לא מוצא שקט.

סביר להניח כי ההורים מנסים להכניס אותו למשטרי מזון כאלה ואחרים כדי שירד במשקל. הוא בדוואי גם סופג ללא הרף הערות על איך וכמה הוא אוכל. בנוסף, מחקרים אחרים מראים שהיום ילדים סובלים כבר בגיל צעיר מבעיות בריאות של מבוגרים, כמו לחץ דם גבוהה, סכרת וכו'. ולכן כדאי ורצוי ליצור סביבה תומכת שתאפשר לילד לרדת במשקל. הניסיון שלי מראה שהילדים תמיד מחקים את הוריהם. מן הסתם הם כי הם מודל החיקוי שלהם.

לכן על ההורים להוביל מהלך בו הם רותמים את כל המשפחה ליצירת שינוי בדפוסי ההתנהגות שיובילו בסופו של דבר לירידה במשקל. פיתרון יש, ודרך יש גם יש, אך בגיל 9 היישום תלוי 100% בהורים.

ולכן השאלה שאני תמיד תוהה ביני לבין עצמי היא עד כמה ההורים מוכנים לעשות שינוי עם עצמם כדי להוביל את הילד שלהם בצורה בטוחה לשינוי עם עצמו