באחד הימים כשהזדנבתי בתור כלשהו, שמתי לב, כי רוב הצעירים העומדים לפניי ואחריי, גבוהים ממני. מעולם לא נחשבתי לאדם גבוה במיוחד, אבל גם לא הייתי בין הנמוכים. קצת נבהלתי, אחר הכול, הסובבים אותי היו אנשים רגילים, לא שחקני כדור סל: "האם אני מצטמק?"

בהזדמנות ראשונה בדקתי את הגובה שלי ולהקלתי מצאתי, כי הוא עדיין עומד על 1.73 מטר, כפי שהיה מאז הגעתי לבגרות. אם כך, ההסבר היחידי הוא, כי הצעירים של ימינו קומתם גבוה יותר מזה של בני דורי. עיון קל בסטטיסטיקות, הראה לי, כי זאת מגמה כלל-העולמית, כל דור מיתמר לגובה רב יותר מהדור שקדם לו. מה יהיה הסוף? נהפוך לגזע של נפילים? הסתקרנתי. היכן חיים האנשים הגבוהים ביותר?

התשובה הייתה שונה מציפיותיי: באירופה!

ארה"ב היא אומנם המפותחת והעשירה ביותר במדינות בעולם, אך אירופה אינה מפגרת אחריה בכול התחומים. כך למשל, בכל הנוגע לגובה הגוף, היא לא רק השיגה את ארה"ב, אבל אף עברה אותה. אחת הסיבות היא, כי המערכות הסוציאליות והבריאותיות שה'יבשת הישנה' מעמידה לרשות תושביה, הן הרבה יותר מתקדמות ("שירות הבריאות הלאומי" בבריטניה היא רק אחת הדוגמאות לכך). רק השבוע קראתי, כי בארה"ב ל-15% מהאוכלוסייה אין ביטוח בריאות. בכל שנה מתים בה 20,000 איש רק בגלל הסיבה הפרוזאית והעצובה, כי ידם אינה משגת לשלם עבור טיפול רפואי! 700,000 אמריקאים נוספים פושטים רגל בגלל ההוצאות הרפואיות המרקיעות שחקים. (האם שמעתי איזושהי רטינה בקשר לקו"ח שלנו?)

במשך דורות היו תושבי ארה"ב האנשים התמירים ביותר בכל העולם, אולם מאז סיומה של מלה"ע ה-2 הצטמצם לאט-לאט הפער בינם והאירופאים, עד שהאחרונים נטלו את ההובלה. תופתעו, כמוני, אך לפי הויקיפדיה, האנשים המתמרים לגובה הרב ביותר בעולם הם כיום אלה החיים באזור האלפים הדינריים (כנראה והייתי חסר באותו שיעור בביה"ס, זהו רכס הרים הנמשך לאורך יוגוסלביה לשעבר ומסתיים באלבניה). גובהם הממוצע של הגברים באזור זה מגיע לכדי 185.6 ס"מ ושל הנשים ל-171 ס"מ.

לאחר המלחמה חלה האצה בגידולו של גובה הגוף הממוצע, במחצית המאה ה-20 היא נעצרה קמעה ובסביבות שנת 1975 התגברה שוב, אבל הפעם רק בקרב התושבים הלבנים. ההבדלים כיום בגובה הממוצע בין הגברים הדינריים והאמריקאים בני גילם, מגיעים לכדי 9.3 ס"מ! אחריהם צועדים בהפרש של 3.3 ס"מ הגברים ההולנדיים, במקום השלישי והרביעי נמצאים השבדים והגרמנים ובמקום החמישי, אלה החיים באזור איזמיר שבטורקיה. גם אצל הנשים ניצבת הולנד במקום השני (אשתי, שמוצאה מהולנד, אך נולדה בשנות המלחמה, היא הבכירה במשפחתה, אבל נמוכה בראש שלם מאחותה ושני אחיה) ואחריה באות בלגיה, אוסטריה וגרמניה.

אחת הסיבות לכך שקומתם הממוצעת של תושבי ארה"ב אינה גבוהה יותר, היא היותה מדינת הגירה. גובהם הממוצע של כל האמריקאים הלבנים, ללא התושבים המקסיקאים, עולה ב-2.65 ס"מ מהממוצע הכללי למדינה זאת. הגברים האמריקאים השחורים נמוכים מהלבנים ב- 0.9 והנשים ב-1.6 ס"מ, בעוד שההפרש בין המקסיקאים והלבנים עומד על 8.3 ו-6.1 ס"מ בהתאמה (אבל אלה שהיגרו לארה"ב, עדיין גבוהים במידה ניכרת מאחיהם שנשארו במקסיקו!)  

האנשים הנמוכים ביותר בעולם הם בני ה-+50 החיים באינדונזיה, שם נמדדה גובהם הממוצע של הגברים ב-158 ס"מ ושל הנשים ב-147 ס"מ. (בני ה-19-23 במדינה זאת, גברים ונשים כאחד, גבוהים בכ-4 ס"מ בממוצע!) אחריה באות הודו, עם גובה של 161.2 ו-152.1 ס"מ בהתאמה, ווייטנאם ומקסיקו.

כל הנ"ל מתייחס כמובן רק לארצות המספקות נתונים סטטיסטיים פחות-או-יותר מדויקים לגבי אוכלוסייתן. קיימות טענות סותרות, לפיהן האנשים הגבוהים ביותר בעולם הם בני הדינקה, החיים בסודן, אשר אינה מנהלת ומפרסמת נתונים דמוגראפיים. האנשים הנמוכים ביותר הם ללא ספק הפיגמים החיים באפריקה, אשר הגברים הבוגרים ביניהם הם בעלי גובה של פחות מ-1.5 מטר.  

גובהו הסופי של אדם מבוגר נקבע על-ידי גורמים תורשתיים וסביבתיים. הגנום האנושי הייחודי שהפרט יורש, הוא חלקו הגדול של המשתנה הראשון. הגורם הקובע השני הוא שילוב של גורמים בריאותיים וסביבתיים, המשפיעים עליו לפני הגיעו לבגרות (כאשר הצמיחה נעצרת).

הגידול המואץ ביותר במהלך חיינו מתחולל במשך שלוש תקופות: תשע חודשי ההתפתחות ברחם, מהלידה ועד גיל שנתיים לערך והתקופה בה אנו מגיעים לבגרות מינית. אחר גיל שנתיים ועד לגיל הבגרות, הגידול הרבה יותר איטי, אולם, גם לאחר  הבגרות המינית המלאה, לא הגענו עדיין לשיא צמיחתנו. גדילה מסוימת קיימת עדיין במשך כמה שנים נוספות, בד"כ עד שנתנו ה-20-22.

גם במקרה זה יוצאים העשירים מורווחים. קיים קשר ברור בין ההכנסה וגובה הגוף. מי שמרוויח יותר, מסוגל להעניק יותר לצאצאיו, אשר מגיבים בכך, שמתמתחים לשיאי גובה חדשים. כאמור, חלוקת המשאבים טובה יותר באירופה, מאשר בארה"ב העשירה. מערכות הבריאות ורשתות הביטחון הסוציאלי הממלכתיות האירופאיות מעניקות תנאים משופרים מהמערכת האמריקאית - העולה, דרך אגב, כפליים ויותר למשלם המיסים האמריקאי, מאשר לזה האירופאי.

תנאי יסוד לגדילה בריאה הוא אספקה סדירה של יסודות תזונתיים מתאימים, במיוחד פחמימות, חלבונים, ויטמינים ויסודות קורט (trace elements), כגון ברזל, אבץ, מנגן, יוד וכו'. מחסור באלה בשלוש התקופות הקריטיות שהזכרתי לעיל, עלול לגרום לפיגור ניכר בהתפתחות. בגלל אספקה לקויה של היסודות התזונתיים הנחוצים, ילדים ומתבגרים החיים בתנאים סוציאליים גרועים, או סובלים ממחלות כרוניות, מתפתחים בקצב איטי יותר, מאשר צעירים אחרים בגילם. לעומת זאת, כשתנאיהם משתפרים, או הם נרפאים ממחלתם, ניתן לעתים להבחין בזינוק פתאומי ומפתיע בהתפתחותם. 

האחראי להסדרת הגידול הוא הורמון הגדילה שנוצר בבלוטת יותרת המוח, אשר בהפרשותיה קיימות תנודות יומיות וגם סטיות הקשורות בגיל. הכמויות הגדולות ביותר מהורמון זה נוצרות בגיל הבגרות ובמהלך החיים משתנה אספקתו, אבל השיאים בייצורו היומי מתהווים בשעות הקטנות של הלילה. גם זאת אחת הסיבות בגללן חשוב, כי אנשים צעירים יזכו בשעות שינה מספקות. חוסר שינה ממושך - למשל בזמן השירות הצבאי - גורם לא רק לעייפות, כי אם גם להפרעות בגדילה.

גם לספורט השפעה חיובית ניכרת על הגדילה. התעמלות על בסיס קבוע במהלך גיל ההתבגרות, מעודדת את עליית רמת הורמון הגדילה ועשויה להוביל להתפתחות גובה גוף סופי רב יותר.

בתחילת שנות העשרים לחיינו מגיע גובה זה בדרך כלל לגבול העליון שלו. מקורם של ההבדלים שניתן להבחין בהם בין אנשים שונים, הוא באורכן השונה של העצמות הארוכות/הצינוריות, כגון עצם הירך, עצם השוק, שגדילתן מתרחשת בחלק הנמצא בקצותיהן הסחוסיים. זהו האזור עליו משפיע הורמון הגדילה. מרכזי גדילה אלה 'נסגרים' בעקבות פרץ ההורמונים בתקופת תהליך השלמת הבגרות.

חוקר אחד מצא תאימות בין גובהו של ילד זכר וגובהה של אימו ובין גובהה של ילדה, עם זה של אביה. כלל זה תקף כמובן תוך שימת לב להבדלי הגובה הטבעיים הקיימים בין שני המינים. מלבד תקופת הבגרות המינית - אשר הצעירה מגיעה אליה מספר שנים מוקדם יותר מהצעיר - הגובה הממוצע עבור כל מין, בתוך כל אוכלוסייה, שונה משמעותית, כאשר הזכרים הבוגרים הם (בממוצע) גבוהים יותר מהנשים הבוגרות.

האם גובהו של אדם משפיע על אופיו, גורלו, מהלך חייו? במאמר שהתפרסם לפני כשנתיים ב'ידיעות אחרונות' נטען, כי "אנשים נמוכים סובלים מבריאות נפשית וגופנית גרועה יותר מאנשים בעלי גובה ממוצע" וגם כי "אנשים נמוכים חווים קשיים בתחומים בחייהם כמו חינוך, תעסוקה ומערכות יחסים, יותר מאשר אנשים בגובה קרוב לממוצע וזה משפיע גם על בריאותם." בתרבות של ימינו, בעיקר אצל הגברים, מזוהה הגובה עם היופי וההצלחה ואנשים הנמוכים מהממוצע, מרגישים כחריגים ורואים חובה להוכיח את עצמם ואת גבריותם כל העת. 

בהיסטוריה האנושית, אבל גם בקרב מכרינו האישיים, לא חסרות דוגמאות לכך, כי אישים "נמוכי הקומה נוטים להיות נחושים יותר, אנרגטיים ולוחמניים ולעיתים לא רחוקות תוקפניים יותר מחבריהם הממוצעים והגבוהים". כמה דוגמאות חיוביות ושליליות (ואני מתנצל, שאני כורך אותן במקשה אחת): נפוליאון, בן גוריון, המלך הוסיין, דנג שיאופינג הסיני, היטלר, לנין, סטאלין ובתקופה המודרנית סרקוזי ואחמדינג'אד. בקרב הנשים, קומה נמוכה היא לא בהכרח חיסרון. נמיכות קומתה של אדית פיאף לא השפיעה כהוא זה על פרסומה כאחת הזמרות הנהדרות בתולדותינו.

גם לאנשים גבוהים יש בעיות, החל ממציאת לבוש מתאים, מיטה מספיק ארוכה, קשיים בשימוש בתחבורה ציבורית ועד מציאת בת זוג מתאימה, אבל בתקופתנו, בענפי ספורט רבים, כמו כדור אף, ריצה, שחייה, סייף ועוד, הם מבוקשים ביותר. שחקני כדור סל רבים הפכו לגיבורי-על של תרבותנו.     

האם בגיל עשרים וכמה שנים מסתיים תהליך שינוי גובה גופנו?

לאו דווקא, הוא מתחדש בגיל מבוגר, אבל בכיוון הפוך. בגיל מתקדם ביותר מתחיל תהליך של ההצטמקות בגובה הגוף. הגורמים הם ירידת גובהם של הדיסקים הבין חולייתיים, יובש, ניוונן של הרקמות הרכות ושינויי יציבה.

במקרים נדירים עלול תהליך זה להתחולל כבר בגיל הביניים. למזלי הרב, זאת כבר צרה שאינני צריך לחשוש ממנה.